9,908
עריכות
שורה 16: | שורה 16: | ||
===מתה אשתו או מת האב=== | ===מתה אשתו או מת האב=== | ||
כתב ה'''בית יוסף''' (ד"ה ונראה) שאפילו מתה אשתו צריך לברך הטוב והמיטיב, שהרי מכל מקום טובה היתה לה בעת לידתו. ולפי טעם זה אם מת האב קודם הלידה, אין לאשה לברך אלא שהחיינו. | כתב ה'''בית יוסף''' (ד"ה ונראה) שאפילו מתה אשתו צריך לברך הטוב והמיטיב, שהרי מכל מקום טובה היתה לה בעת לידתו. ולפי טעם זה אם מת האב קודם הלידה, אין | ||
<BR/>אבל הרמ"א ב'''דרכי משה''' (א) חלק על מרן, והעלה שיותר מסתבר שיברך 'שהחיינו' (ויישב בכך דברי הרשב"א בתשובה) כאשר מתה אשתו בלידה, וכן פסק ב'''הגהת שלחן ערוך''' (א), שאם מתה האשה בלידה, או האב קודם הלידה, יש לברך 'שהחיינו' שהרי אין כאן הטבה לאחריני. | לאשה לברך אלא שהחיינו. | ||
<BR/>אבל הרמ"א ב'''דרכי משה''' (א) חלק על מרן, והעלה שיותר מסתבר שיברך 'שהחיינו' (ויישב בכך דברי הרשב"א בתשובה) כאשר מתה אשתו בלידה, וכן פסק | |||
ב'''הגהת שלחן ערוך''' (א), שאם מתה האשה בלידה, או האב קודם הלידה, יש לברך 'שהחיינו' שהרי אין כאן הטבה לאחריני. | |||
<BR/>והרב '''שיירי כנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42559&st=&pgnum=88 (ו)] כתב שלא פליגי מרן והרמ"א, שהרמ"א דיבר במתה בלידתה באופן שלא ידעה כלל מלידת הבן, דבזה לא שייך הטוב והמיטיב. | |||
ב'''טורי זהב''' (א) כתב שהעיקר כדברי הבית יוסף שגם כאשר מתה אשתו יש לו לברך הטוב והמיטיב, אמנם מטעם שונה, שעל כל פנים טוב לה לנפטרת בלידתו אף לאחר מיתתה. ולפי טעם זה יש גם לאשה לברך כאשר נפטר בעלה אפילו קודם הלידה, ודלא כדמשמע בבית יוסף. | ב'''טורי זהב''' (א) כתב שהעיקר כדברי הבית יוסף שגם כאשר מתה אשתו יש לו לברך הטוב והמיטיב, אמנם מטעם שונה, שעל כל פנים טוב לה לנפטרת בלידתו אף לאחר מיתתה. ולפי טעם זה יש גם לאשה לברך כאשר נפטר בעלה אפילו קודם הלידה, ודלא כדמשמע בבית יוסף. | ||
==יש לו כבר ילדים== | |||
==מנהג העולם שלא לברך== | ==מנהג העולם שלא לברך== | ||
נשאל ה'''רשב"א''' בשו"ת (א רמה) האם מי שנולד לו בן צריך לברך שהחיינו. וענה הרשב"א שם שמסתבר שצריך לברך אפילו יש לו כבר בנים אחרים. אך כתב שלא ראה לגדולים שנהגו כן, ואפשר שסוברים שאינה ברכה שהיא חובה אלא רשות. וכתב שגם הוא נוהג כן שלא לברך שהחיינו על לידת בן. והביאו ה'''בית יוסף''' (סוף סימן רכג ד"ה וז"ל הרשב"א). | נשאל ה'''רשב"א''' בשו"ת (א רמה) האם מי שנולד לו בן צריך לברך שהחיינו. וענה הרשב"א שם שמסתבר שצריך לברך אפילו יש לו כבר בנים אחרים. אך כתב שלא ראה לגדולים שנהגו כן, ואפשר שסוברים שאינה ברכה שהיא חובה אלא רשות. וכתב שגם הוא נוהג כן שלא לברך שהחיינו על לידת בן. והביאו ה'''בית יוסף''' (סוף סימן רכג ד"ה וז"ל הרשב"א). | ||
<BR/>ב'''דרכי משה''' (א) תמה על הרשב"א, שהרי מפורש בגמרא שצריך לברך הטוב והמיטיב ומה ענין שהחיינו לכאן. ויישב בשני אופנים, שאפשר שהרשב"א דיבר דווקא בש[[#מתה אשתו או מת האב|מתה אשתו בשעת הלידה]], או שסובר הרשב"א שדווקא כשהודיעוהו שילדה בן מברך הטוב והמיטיב, אך אם נמצא עמה בשעת הלידה מברך שהחיינו. ובהגהת שלחן ערוך, כתב ה'''רמ"א''' (א) שיש שכתבו שברכות אלו רשות הן ולא חובה, ומזה נתפשט המנהג שרבים מקילים ואינם מברכים ברכות אלו. | <BR/>ב'''דרכי משה''' (א) תמה על הרשב"א, שהרי מפורש בגמרא שצריך לברך הטוב והמיטיב ומה ענין שהחיינו לכאן. ויישב בשני אופנים, שאפשר שהרשב"א דיבר דווקא בש[[#מתה אשתו או מת האב|מתה אשתו בשעת הלידה]], או שסובר הרשב"א שדווקא כשהודיעוהו שילדה בן מברך הטוב והמיטיב, אך אם נמצא עמה בשעת הלידה מברך שהחיינו. ובהגהת שלחן ערוך, כתב ה'''רמ"א''' (א) שיש שכתבו שברכות אלו רשות הן ולא חובה, ומזה נתפשט המנהג שרבים מקילים ואינם מברכים ברכות אלו. | ||
וב'''בית חדש''' (א) כתב שהיותר נראה בדברי הרשב"א שכיון שרשות הוא, אם רוצה מברך שהחיינו. | וב'''בית חדש''' (א) כתב שהיותר נראה בדברי הרשב"א שכיון שרשות הוא, אם רוצה מברך שהחיינו. | ||
<BR/>ב'''שיירי כנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42559&st=&pgnum=88 (ו)] כתב ליישב כוונת הרשב"א, שרצונו לומר שמברך גם שהחיינו מלבד הטוב והמיטיב. | |||
הרב '''אליה רבה''' (רכג ב) הכריע לדינא שיש לברך ברכות אלו, ודלא כהרמ"א שנהגו להקל. | |||
==ברכה על נכדים או בן של צדיק== | |||
כתוב ב'''ספר חסידים''' (תתמג) על זקן אחד שכשנולד בן לבנו או לבתו היה מברך הטוב והמיטיב, אפילו הוא בעיר אחרת. וכששאלוהו על כך שהרי לא נאמר כן אלא בבנו שלו, ענה שאפילו נולד בן לצדיק ואני אוהבו מפני צדקותיו, אני מברך. והביאו ה'''אליה רבה''' (רכג א). | |||
==ברכה על לידת בת== | |||
==מהי בשורה טובה== | ==מהי בשורה טובה== |