9,908
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה על הולדת בן או בת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 24: | שורה 24: | ||
ב'''טורי זהב''' (א) כתב שהעיקר כדברי הבית יוסף שגם כאשר מתה אשתו יש לו לברך הטוב והמיטיב, אמנם מטעם שונה, שעל כל פנים טוב לה לנפטרת בלידתו אף לאחר מיתתה. ולפי טעם זה יש גם לאשה לברך כאשר נפטר בעלה אפילו קודם הלידה, ודלא כדמשמע בבית יוסף. לדברי הט"ז הסכים גם הרב '''אליה רבה''' (ב). | ב'''טורי זהב''' (א) כתב שהעיקר כדברי הבית יוסף שגם כאשר מתה אשתו יש לו לברך הטוב והמיטיב, אמנם מטעם שונה, שעל כל פנים טוב לה לנפטרת בלידתו אף לאחר מיתתה. ולפי טעם זה יש גם לאשה לברך כאשר נפטר בעלה אפילו קודם הלידה, ודלא כדמשמע בבית יוסף. לדברי הט"ז הסכים גם הרב '''אליה רבה''' (ב). | ||
<BR/>אבל ה'''מור וקציעה''' (ד"ה ונראה) דחה דברי הב"י, וכתב שכיון שההנאה חלפה לה מן העולם שהרי עכשיו היא בעולם העליון, אין לברך הטוב והמיטיב, ששמחתה בגן עדן אינה שמחה לענין ברכה, דהנאה גשמית בעינן. גם ה'''לבוש''' וה'''לחם חמודות''' והרב '''חיי אדם''' הכריעו כדעת הרמ"א לברך שהחיינו, וכן משמע שדעת ה'''משנה ברורה''' (ד). | <BR/>אבל ה'''מור וקציעה''' (ד"ה ונראה) דחה דברי הב"י, וכתב שכיון שההנאה חלפה לה מן העולם שהרי עכשיו היא בעולם העליון, אין לברך הטוב והמיטיב, ששמחתה בגן עדן אינה שמחה לענין ברכה, דהנאה גשמית בעינן. גם ה'''לבוש''' וה'''לחם חמודות''' וה'''גר"ז''' (לוח ברכת הנהנין יב יב) והרב '''חיי אדם''' הכריעו כדעת הרמ"א לברך שהחיינו במתה אשתו בלידתה, וכן משמע שדעת ה'''משנה ברורה''' (ד). | ||
===יש לו כבר ילדים=== | ===יש לו כבר ילדים=== | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
הרב '''אליה רבה''' (רכג ב) הכריע לדינא שיש לברך ברכות אלו, ודלא כהרמ"א שנהגו להקל. גם ה'''משנה ברורה''' (ז) כתב שלא נכון מה שנהגו להקל בהן, שלא נאמר בהן שהן רשות. | הרב '''אליה רבה''' (רכג ב) הכריע לדינא שיש לברך ברכות אלו, ודלא כהרמ"א שנהגו להקל. גם ה'''משנה ברורה''' (ז) כתב שלא נכון מה שנהגו להקל בהן, שלא נאמר בהן שהן רשות. | ||
בשו"ת '''דברי יציב''' (אורח חיים פח) האריך ליישב בכמה אופנים את המנהג שלא לברך על בן זכר הטוב והמיטיב. | |||
==ברכה על נכדים או בן של צדיק== | ==ברכה על נכדים או בן של צדיק== | ||
| שורה 45: | שורה 47: | ||
==ברכה על לידת בת== | ==ברכה על לידת בת== | ||
כתב ה'''משנה ברורה''' (רכג ב) שמסתימת הפוסקים מבואר שעל לידת בת אין מברכים הטוב והמיטיב, אפילו יש לו כמה בנים והוא תאב לבת לקיים מצות פריה ורביה. אבל הוסיף שמכל מקום כשרואה אותה לראשונה יברך שהחיינו, דלא גרע מ[[הרואה את חבירו לאחר שלושים יום]] ושמח בראייתו. | כתב ה'''משנה ברורה''' (רכג ב) שמסתימת הפוסקים מבואר שעל לידת בת אין מברכים הטוב והמיטיב, אפילו יש לו כמה בנים והוא תאב לבת לקיים מצות פריה ורביה. אבל הוסיף שמכל מקום כשרואה אותה לראשונה יברך שהחיינו, דלא גרע מ[[הרואה את חבירו לאחר שלושים יום]] ושמח בראייתו. | ||
<BR/>גם ה'''גר"ז''' (לוח ברכת הנהנין יב יב) כתב שעל שמועת בת אין מברכים כלום לפי שאינה שמועה טובה, אך מברך עליה שהחיינו אחר שלושים יום אם שמח ונהנה בראייתה. ומשמע בדבריו שמיירי בין ראה אותה קודם לכן ובין אם לא ראה אותה קודם לכן, עכשיו כשרואה אותה דווקא אחר ל' יום מברך שהחיינו. אמנם בשו"ת משנה הלכות (יג לב) מסתפק בענין זה בדבריו. | |||
בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1885&st=&pgnum=42 (יג לב)] העלה שאין לברך על בת לא הטוב והמיטיב ולא שהחיינו. והוכיח מתשובת הרשב"א (ד עז) שהטוב והמיטיב מברכים דווקא על בן לפי שהוא חוטרא לידה ומרה לקבורה, וזה אינו בבת. | |||
<BR/>ועל מה שכתב המשנה ברורה שיש לברך שהחיינו מדין [[הרואה את חבירו]], כתב שזה אינו נכון, לפי שאין מברכים אלא על חבר שכבר ראהו והכירו, ולא שרואהו פעם ראשונה. ודחה דברי ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם רכה ג) שכתב שמברך על לידת אשתו כשרואה את הולד לראשונה. והוכיח מהרשב"א בתשובה שאין מברכים שהחיינו אלא על חבר שראהו כבר ואחר כך נעלם ממנו לזמן. | |||
==מהי בשורה טובה== | ==מהי בשורה טובה== | ||