הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת שהחיינו על בית או כלים חדשים"

===הכרעת הפוסקים===

הפוסקים כולם הכריעו הלכה כר' יוחנן, שקיימא לן הלכה כר' יוחנן לעומת רב, וכל שכן לעומת רב הונא תלמידו. וכן הכריעו כלישנא בתרא, ולכן מי שקנה כלים וחזר וקנה כיוצא בהם חוזר ומברך שהחיינו, אפילו שכבר קנה כיוצא בהם בעבר.

<BR/>אמנם ה'''רשב"א''' כתב (ס א ד"ה לישנא) שהיה נראה לו לפסוק הלכה כלישנא קמא, הן מחמת הספק שיש להקל בו בברכות דרבנן, והן מחמת שהברייתא דר' מאיר ור' יהודה אתיא כפשוטה לפי לישנא קמא, ולפי זה אם קנה וחזר וקנה אינו מברך. אך סיים הרשב"א שראה לפוסקים שפסקו כלישנא בתרא, ומשמע שמבטל דעתו אליהם.  

<BR/>גם ב'''מאירי''' (ס א ד"ה לישנא) מובא שיש שפסקו כר' יוחנן בלישנא קמא, לפי שבכל ספק בברכות דרבנן יש להקל. אבל המאירי עצמו כתב שאין נראה כן.

===שיטת הרמב"ם===

<BR/>ב'''כסף משנה''' כתב לתרץ שכיון שלישנא בתרא איתותב מהברייתא, פסק הרמב"ם כלישנא קמא. ואף שהגמרא תירצה בדוחק שכחא דהיתרא עדיפא ליה, לא שייך כל כך לישנא דהיתרא באין צריך לברך.

===מסקנת ההלכה===

הרי"ף והרמב"ם לא הביאו דברי הירושלמי הללו.

<BR/>אבל ה'''גר"א''' (הגהות על הרא"ש א) כתב שדברים אלו חלושים שאם כן אף הנותן יברך, וזה לא מצאנו. וכתב שהירושלמי סובר שאם הוא דבר חדש מברך הטוב והמיטיב, וכן הדין בקיבל או ירש וכד', אבל אם קנה הרי החליף מעות בכלים ואין זו שמחה גמורה.

ב'''תפארת ישראל''' על המשניות (יכין טו) כתב כהירושלמי שאם מקבל הוא מתנה מברך הטוב והמיטיב.

==על אלו כלים מברכים==

<BR/>דברים אלו הובאו ב'''רא"ש''' (ט טז) והוסיף שלו נראה שהכל לפי מה שהוא אדם, שיש עני ששמח בחלוק יותר מעשיר בבגדים חשובים. והביא לזה ראיה ממסכת '''נדרים''' (מט ב) שרב יהודה היה מברך 'ברוך שעטני מעיל' לפי שהיה חשוב בעיניו לרוב עניותו, וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים רכג) לדינא. אמנם ב'''תוספות רא"ש''' (ס א ד"ה ורבי) הדברים מובאים כפי שהם בתוס' בלא תוספת.

<BR/>ה'''מאירי''' (ס א ד"ה לישנא) כתב שאין נראה לו כדעת התוס' אלא על כל הכלים מברכים, שבמשנה כל הכלים במשמע. גם מבואר בדבריו שאף לדעת התוס' אינו חובה לברך על בגדים שאינם חשובים, אבל בתורת רשות מותר לברך.

ב'''תרומת הדשן''' (לז) כתב שכיון שכל המחברים סתמו כדברי ר"י שאין מברכים על בגדים שאינם חשובים, יש לנהוג כדבריו ודלא כרא"ש שמחלק בין אדם לאדם. וצירף לזה את סברת [[#שיטת רב שרירא גאון|רב שרירא גאון]] שסובר שאין מברכים כלל שהחיינו על כלים חדשים, ואף שלא קיימא לן כוותיה להלכה, מ"מ לענין בגדים שאינם חשובים יש להכריע שלא לברך. אמנם בגדים חשובים אפילו מעט כגון בגדי צמר, שדרך אנשים לחדשם מזמן לזמן, יש לברך, ואפשר שאף רב שרירא סובר בזה שצריך לברך. אבל חלוק ומנעלים ואנפילאות אפילו בחורים עניים לא יברכו.  

כתב ה'''רשב"א''' (נט ב ד"ה בנה) שאת הברכה יש לברך בשעה שקונה אותם ולא בשעה שלובש אותם, אף שעדיין לא נשתמש בהם, לפי שאין ברכה זו אלא על שמחת הלב, וכתב שכן משמע מן הירושלמי, וכן כתב גם ה'''רא"ש''' בפסקים (ט טז) וב'''תוספות רא"ש''' (ס א ד"ה גרסינן). וכן הביא ב'''הגהות מיימוניות''' (ברכות י א) בשמו. וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים רכג).

<BR/>אמנם ב'''שיטה מקובצת''' (נט ב ד"ה בנה) מובא בשם יש אומרים שאין לברך אלא עד שיתמש בהם, שידור בבית וילבש הכלים.

'''ר' עקיבא איגר''' בגליון השלחן ערוך הסתפק, האם אפשר לברך על כלים לא טבולים בשעת קניה, שהרי אינם ראויים עדיין לשימוש, וכן הסתפק בבנה בית וטרם קבע בו מזוזה, אם יכול כבר לברך, ונשאר בצריך עיון למעשה.