הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת שהחיינו על בית או כלים חדשים"

אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:
===הכרעת הפוסקים===
===הכרעת הפוסקים===
הפוסקים כולם הכריעו הלכה כר' יוחנן, שקיימא לן הלכה כר' יוחנן לעומת רב, וכל שכן לעומת רב הונא תלמידו. וכן הכריעו כלישנא בתרא, ולכן מי שקנה כלים וחזר וקנה כיוצא בהם חוזר ומברך שהחיינו, אפילו שכבר קנה כיוצא בהם בעבר.
הפוסקים כולם הכריעו הלכה כר' יוחנן, שקיימא לן הלכה כר' יוחנן לעומת רב, וכל שכן לעומת רב הונא תלמידו. וכן הכריעו כלישנא בתרא, ולכן מי שקנה כלים וחזר וקנה כיוצא בהם חוזר ומברך שהחיינו, אפילו שכבר קנה כיוצא בהם בעבר.
<BR/>כן פסקו ה'''רי"ף''' (מד א), ה'''תוספות''' (מט ב ד"ה ורבי), ה'''רי"ד''' (פסקים ברכות נט ב), ה'''רא"ש''' (ט טז), ה'''טור''' (אורח חיים רכג) וה'''שלחן ערוך''' (רכג א).
<BR/>כן פסקו ה'''רי"ף''' (מד א), ה'''תוספות''' (מט ב ד"ה ורבי), ה'''רי"ד''' (פסקים ברכות נט ב), '''ספר האשכול''' (ברכת הודאה לב ב ד"ה בנה), '''הרוקח''' (הלכות ברכות שמא), '''ראבי"ה''' (א ברכות קמו ד"ה הרואה), ה'''רא"ש''' (ט טז), ה'''טור''' (אורח חיים רכג) וה'''שלחן ערוך''' (רכג א).
<BR/>אמנם ה'''רשב"א''' כתב (ס א ד"ה לישנא) שהיה נראה לו לפסוק הלכה כלישנא קמא, הן מחמת הספק שיש להקל בו בברכות דרבנן, והן מחמת שהברייתא דר' מאיר ור' יהודה אתיא כפשוטה לפי לישנא קמא, ולפי זה אם קנה וחזר וקנה אינו מברך. אך סיים הרשב"א שראה לפוסקים שפסקו כלישנא בתרא, ומשמע שמבטל דעתו אליהם.  
<BR/>אמנם ה'''רשב"א''' כתב (ס א ד"ה לישנא) שהיה נראה לו לפסוק הלכה כלישנא קמא, הן מחמת הספק שיש להקל בו בברכות דרבנן, והן מחמת שהברייתא דר' מאיר ור' יהודה אתיא כפשוטה לפי לישנא קמא, ולפי זה אם קנה וחזר וקנה אינו מברך. אך סיים הרשב"א שראה לפוסקים שפסקו כלישנא בתרא, ומשמע שמבטל דעתו אליהם.  
<BR/>גם ב'''מאירי''' (ס א ד"ה לישנא) מובא שיש שפסקו כר' יוחנן בלישנא קמא, לפי שבכל ספק בברכות דרבנן יש להקל. אבל המאירי עצמו כתב שאין נראה כן.
<BR/>גם ב'''מאירי''' (ס א ד"ה לישנא) מובא שיש שפסקו כר' יוחנן בלישנא קמא, לפי שבכל ספק בברכות דרבנן יש להקל. אבל המאירי עצמו כתב שאין נראה כן.
שורה 20: שורה 20:


===שיטת הרמב"ם===
===שיטת הרמב"ם===
ה'''רמב"ם''' (ברכות י א) כתב שיש לברך שהחיינו בין יש לו כיוצא בהן ובין אין לו. משמע שפוסק כלישנא קמא אליבא דר' יוחנן, שדווקא אם הכלים הראשונים נפלן לו בירושה או במתנה וכד', צריך לברך כשקונה, אבל אם קנה וחזר וקנה אינו מברך. ובאמת ה'''רמ"ך''' תמה עליו בזה.
ה'''רמב"ם''' (ברכות י א) כתב שיש לברך שהחיינו בין יש לו כיוצא בהן ובין אין לו. משמע שפוסק כלישנא קמא אליבא דר' יוחנן, שדווקא אם הכלים הראשונים נפלן לו בירושה או במתנה וכד', צריך לברך כשקונה, אבל אם קנה וחזר וקנה אינו מברך. ובאמת ה'''רמ"ך''' תמה עליו בזה. גם ב'''אורחות חיים''' לוניל (א ברכות נב) העתיק דברי הרמב"ם.
<BR/>ב'''כסף משנה''' כתב לתרץ שכיון שלישנא בתרא איתותב מהברייתא, פסק הרמב"ם כלישנא קמא. ואף שהגמרא תירצה בדוחק שכחא דהיתרא עדיפא ליה, לא שייך כל כך לישנא דהיתרא באין צריך לברך.
<BR/>ב'''כסף משנה''' כתב לתרץ שכיון שלישנא בתרא איתותב מהברייתא, פסק הרמב"ם כלישנא קמא. ואף שהגמרא תירצה בדוחק שכחא דהיתרא עדיפא ליה, לא שייך כל כך לישנא דהיתרא באין צריך לברך.


שורה 34: שורה 34:


===מסקנת ההלכה===
===מסקנת ההלכה===
הפוסקים רובם ככולם העתיקו דברי הירושלמי הללו בלא חולק. כן הוא ב'''ספר מצוות קטן''' (קנא ד"ה גרסינן בפרק הרואה),
הרי"ף והרמב"ם לא הביאו דברי הירושלמי הללו.
הרי"ף והרמב"ם לא הביאו דברי הירושלמי הללו.


שורה 42: שורה 44:
<BR/>אבל ה'''גר"א''' (הגהות על הרא"ש א) כתב שדברים אלו חלושים שאם כן אף הנותן יברך, וזה לא מצאנו. וכתב שהירושלמי סובר שאם הוא דבר חדש מברך הטוב והמיטיב, וכן הדין בקיבל או ירש וכד', אבל אם קנה הרי החליף מעות בכלים ואין זו שמחה גמורה.
<BR/>אבל ה'''גר"א''' (הגהות על הרא"ש א) כתב שדברים אלו חלושים שאם כן אף הנותן יברך, וזה לא מצאנו. וכתב שהירושלמי סובר שאם הוא דבר חדש מברך הטוב והמיטיב, וכן הדין בקיבל או ירש וכד', אבל אם קנה הרי החליף מעות בכלים ואין זו שמחה גמורה.


וב'''רשב"א''' (נט ב ד"ה בנה) כתב שבגמרא שלנו משמע דלא כהירושלמי בזה, שלפי הבבלי אין חילוק בין אם קנה לבין אם ניתן לו במתנה. וכתב שכן דעת ה'''ראב"ד'''. משמע בדבריו שגם לפי הבבלי יש לברך בניתן לו במתנה, אלא שמברך את ברכת שהחיינו ולא הטוב והמיטיב, וכן משמע ב'''מאירי''' (ס א ד"ה לישנא).
וב'''רשב"א''' (נט ב ד"ה בנה) כתב שבגמרא שלנו משמע דלא כהירושלמי בזה, שלפי הבבלי אין חילוק בין אם קנה לבין אם ניתן לו במתנה. וכתב שכן דעת ה'''ראב"ד'''. משמע בדבריו שגם לפי הבבלי יש לברך בניתן לו במתנה, אלא שמברך את ברכת שהחיינו ולא הטוב והמיטיב, וכן משמע ב'''מאירי''' (ס א ד"ה לישנא). וכן כתב ה'''אורחות חיים''' לוניל (א ברכות נב).
<BR/>גם בספר '''כלבו''' (פז ד"ה הרואה חבירו) כתב בסתם שאם נתנו לו מלבושים מברך שהחיינו.


ב'''טור''' (אורח חיים רכג) הביא בשם ה'''סמ"ק''' את דברי הירושלמי כפשוטם, שאם מקבל במתנה מברך הטוב והמיטיב, שמיטיב לו ולנותן.
ב'''ספר מצוות קטן''' (קנא ד"ה גרסינן בפרק הרואה) הביא דברי הירושלמי כפשטם, שהמקבל מתנה מברך הטוב והמיטיב, וכתב כביאור הרא"ש שיש כאם הטבה גם למקבל. והובאו דבריו להלכה ב'''טור''' (אורח חיים רכג).


ב'''תפארת ישראל''' על המשניות (יכין טו) כתב כהירושלמי שאם מקבל הוא מתנה מברך הטוב והמיטיב.
ב'''תפארת ישראל''' על המשניות (יכין טו) כתב כהירושלמי שאם מקבל הוא מתנה מברך הטוב והמיטיב.
==קנה לו ולביתו==
עוד מובא ב'''ירושלמי''' (ברכות י ג) שאם קנה לו ולביתו מברך הטוב והמיטיב. וב'''ספר מצוות קטן''' (קנא ד"ה גרסינן בפרק הרואה) הביא דבריו וכתב שנראה לו שהוא בנוסף על ברכת שהחיינו. גם ה'''ריקאנטי''' (עח) הביא דברי הירושלמי הללו להלכה, וכן הוא ב'''ארחות חיים''' לוניל (א ברכות נב), וב'''כלבו''' (פז ד"ה הרואה חברו).


==על אלו כלים מברכים==
==על אלו כלים מברכים==
שורה 52: שורה 58:
<BR/>דברים אלו הובאו ב'''רא"ש''' (ט טז) והוסיף שלו נראה שהכל לפי מה שהוא אדם, שיש עני ששמח בחלוק יותר מעשיר בבגדים חשובים. והביא לזה ראיה ממסכת '''נדרים''' (מט ב) שרב יהודה היה מברך 'ברוך שעטני מעיל' לפי שהיה חשוב בעיניו לרוב עניותו, וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים רכג) לדינא. אמנם ב'''תוספות רא"ש''' (ס א ד"ה ורבי) הדברים מובאים כפי שהם בתוס' בלא תוספת.
<BR/>דברים אלו הובאו ב'''רא"ש''' (ט טז) והוסיף שלו נראה שהכל לפי מה שהוא אדם, שיש עני ששמח בחלוק יותר מעשיר בבגדים חשובים. והביא לזה ראיה ממסכת '''נדרים''' (מט ב) שרב יהודה היה מברך 'ברוך שעטני מעיל' לפי שהיה חשוב בעיניו לרוב עניותו, וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים רכג) לדינא. אמנם ב'''תוספות רא"ש''' (ס א ד"ה ורבי) הדברים מובאים כפי שהם בתוס' בלא תוספת.
<BR/>ה'''מאירי''' (ס א ד"ה לישנא) כתב שאין נראה לו כדעת התוס' אלא על כל הכלים מברכים, שבמשנה כל הכלים במשמע. גם מבואר בדבריו שאף לדעת התוס' אינו חובה לברך על בגדים שאינם חשובים, אבל בתורת רשות מותר לברך.
<BR/>ה'''מאירי''' (ס א ד"ה לישנא) כתב שאין נראה לו כדעת התוס' אלא על כל הכלים מברכים, שבמשנה כל הכלים במשמע. גם מבואר בדבריו שאף לדעת התוס' אינו חובה לברך על בגדים שאינם חשובים, אבל בתורת רשות מותר לברך.
<BR/>ב'''ספר מצוות קטן''' (קנא ד"ה גרסינן בפרק הרואה) הביא דברי הירושלמי ודברי ר"י ולא הזכיר דעת הרא"ש, וכן הוא ב'''ריקאנטי''' (עח), וב'''אורחות חיים''' לוניל (א ברכות נב) והוסיף לבגדים שאינם חשובים גם מכנסים וסתר פנים (צעיף), וכתב שכן נראה בתוספתא (דרוש מקור).
<BR/>גם ה'''כלבו''' (פז ד"ה הרואה חבירו) כתב בסתם שצריך שיהיו המלבושים חשובים שיהיה לבו שמח בהם קצת.


ב'''תרומת הדשן''' (לז) כתב שכיון שכל המחברים סתמו כדברי ר"י שאין מברכים על בגדים שאינם חשובים, יש לנהוג כדבריו ודלא כרא"ש שמחלק בין אדם לאדם. וצירף לזה את סברת [[#שיטת רב שרירא גאון|רב שרירא גאון]] שסובר שאין מברכים כלל שהחיינו על כלים חדשים, ואף שלא קיימא לן כוותיה להלכה, מ"מ לענין בגדים שאינם חשובים יש להכריע שלא לברך. אמנם בגדים חשובים אפילו מעט כגון בגדי צמר, שדרך אנשים לחדשם מזמן לזמן, יש לברך, ואפשר שאף רב שרירא סובר בזה שצריך לברך. אבל חלוק ומנעלים ואנפילאות אפילו בחורים עניים לא יברכו.  
ב'''תרומת הדשן''' (לז) כתב שכיון שכל המחברים סתמו כדברי ר"י שאין מברכים על בגדים שאינם חשובים, יש לנהוג כדבריו ודלא כרא"ש שמחלק בין אדם לאדם. וצירף לזה את סברת [[#שיטת רב שרירא גאון|רב שרירא גאון]] שסובר שאין מברכים כלל שהחיינו על כלים חדשים, ואף שלא קיימא לן כוותיה להלכה, מ"מ לענין בגדים שאינם חשובים יש להכריע שלא לברך. אמנם בגדים חשובים אפילו מעט כגון בגדי צמר, שדרך אנשים לחדשם מזמן לזמן, יש לברך, ואפשר שאף רב שרירא סובר בזה שצריך לברך. אבל חלוק ומנעלים ואנפילאות אפילו בחורים עניים לא יברכו.  
שורה 69: שורה 77:
כתב ה'''רשב"א''' (נט ב ד"ה בנה) שאת הברכה יש לברך בשעה שקונה אותם ולא בשעה שלובש אותם, אף שעדיין לא נשתמש בהם, לפי שאין ברכה זו אלא על שמחת הלב, וכתב שכן משמע מן הירושלמי, וכן כתב גם ה'''רא"ש''' בפסקים (ט טז) וב'''תוספות רא"ש''' (ס א ד"ה גרסינן). וכן הביא ב'''הגהות מיימוניות''' (ברכות י א) בשמו. וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים רכג).
כתב ה'''רשב"א''' (נט ב ד"ה בנה) שאת הברכה יש לברך בשעה שקונה אותם ולא בשעה שלובש אותם, אף שעדיין לא נשתמש בהם, לפי שאין ברכה זו אלא על שמחת הלב, וכתב שכן משמע מן הירושלמי, וכן כתב גם ה'''רא"ש''' בפסקים (ט טז) וב'''תוספות רא"ש''' (ס א ד"ה גרסינן). וכן הביא ב'''הגהות מיימוניות''' (ברכות י א) בשמו. וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים רכג).
<BR/>אמנם ב'''שיטה מקובצת''' (נט ב ד"ה בנה) מובא בשם יש אומרים שאין לברך אלא עד שיתמש בהם, שידור בבית וילבש הכלים.
<BR/>אמנם ב'''שיטה מקובצת''' (נט ב ד"ה בנה) מובא בשם יש אומרים שאין לברך אלא עד שיתמש בהם, שידור בבית וילבש הכלים.
<BR/>ב'''מאירי''' (ס א ד" לישנא) הביא שתי הדעות והכריע מתוך דברי הירושלמי כדעת הרשב"א, שיש לברך בשעת קניה.
<BR/>ב'''מאירי''' (ס א ד" לישנא) הביא שתי הדעות והכריע מתוך דברי הירושלמי כדעת הרשב"א, שיש לברך בשעת קניה. גם ב'''אורחות חיים''' לוניל (א ברכות נב) כתב שיש לברך בשעת קניה.


'''ר' עקיבא איגר''' בגליון השלחן ערוך הסתפק, האם אפשר לברך על כלים לא טבולים בשעת קניה, שהרי אינם ראויים עדיין לשימוש, וכן הסתפק בבנה בית וטרם קבע בו מזוזה, אם יכול כבר לברך, ונשאר בצריך עיון למעשה.
'''ר' עקיבא איגר''' בגליון השלחן ערוך הסתפק, האם אפשר לברך על כלים לא טבולים בשעת קניה, שהרי אינם ראויים עדיין לשימוש, וכן הסתפק בבנה בית וטרם קבע בו מזוזה, אם יכול כבר לברך, ונשאר בצריך עיון למעשה.