הבדלים בין גרסאות בדף "מצב הגוף בשעת קריאת שמע"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ
שורה 71: שורה 71:
בספר '''ישועות יעקב''' אורנשטיין (אורח חיים סג א) הסתפק לענין דיעבד, אם עבר וקרא כשהוא שוכב על גבו, אם יצא ידי חובתו או לא. והעלה שאף בדיעבד לא יצא ידי חובה. אמנם ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב א) אף שמתספק בזה, נראה שדעתו שבדיעבד יצא, וכן הכריע המשנה ברורה ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה אבל), וכן הוא ב'''הלכה ברורה''' (סג א) להרב דוד יוסף.
בספר '''ישועות יעקב''' אורנשטיין (אורח חיים סג א) הסתפק לענין דיעבד, אם עבר וקרא כשהוא שוכב על גבו, אם יצא ידי חובתו או לא. והעלה שאף בדיעבד לא יצא ידי חובה. אמנם ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב א) אף שמתספק בזה, נראה שדעתו שבדיעבד יצא, וכן הכריע המשנה ברורה ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה אבל), וכן הוא ב'''הלכה ברורה''' (סג א) להרב דוד יוסף.


== המהלך בדרך ==
איתא ב'''גמרא''' (ברכות יג ב) שאמר רב נתן בר מר עוקבא בשם רב יהודה שעד 'על לבבך' יש לומר בעמידה, ואילו דעת ר' יוחנן שכל הפרשה כולה בעמידה. וב''' ירושלמי''' (ב א) מפרשים שאין הכוונה שאם היה יושב צריך לעמוד, אלא שאם היה מהלך צריך לעמוד, שלא לאומרה בהליכה. וכן פירשו כל הראשונים. וכן כתב '''רש"י''' (ד"ה בעמידה) שגם לבית הלל שאמרו שמותר להלך ולקרוא, זהו דווקא בשאר הקריאה אבל בפרשה ראשונה או עד על לבבך (כל חד כדאית ליה), צריך לעמוד במקום אחד, לפי שבזה אמרינן [[מצוות צריכות כוונה]].
== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

תפריט ניווט