9,997
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה"
אין תקציר עריכה
| שורה 37: | שורה 37: | ||
===שיטת בעל המאור === | ===שיטת בעל המאור === | ||
כתב '''בעל המאור''' (ט א) שיש חילוק בין שתי הסוגיות הנ"ל. שלפי ר' זירא בשם רב (או רב מתנה) שאסר להשתמש לאורה, כוונתו לאסור בכל סוגי התשמישים, אפילו תשמישי מצוה ותשמישי קדושה כגון לצורך סעודת שבת, לפי שטעם האיסור לשיטתו הוא שכיון שהנרות הם זכר לשמן של היכל, יש בהם קדושה ואסורים בהנאה. אמנם, רב יהודה שאוסר להרצות מעות כנגד נר חנוכה, לא אסר אלא משום ביזוי מצוה ולכן לא כלול באיסור אלא תשמיש רשות ותשמיש של חול, שבזה יש ביזוי מצוה, אבל תשמיש של מצוה וקדושה מותר. וכתב בעה"מ שכן הלכה, שמותר להשתמש בנר חנוכה תשמיש של מצוה, אבל תשמיש רשות אסור משום בזויי מצוה. ומ"מ צריך נר אחרת להשתמש לאורה כדברי רבא, מפני הרואים שלא יאמרו לצרכו הוא מדליקה. | כתב '''בעל המאור''' (ט א) שיש חילוק בין שתי הסוגיות הנ"ל. שלפי ר' זירא בשם רב (או רב מתנה) שאסר להשתמש לאורה, כוונתו לאסור בכל סוגי התשמישים, אפילו תשמישי מצוה ותשמישי קדושה כגון לצורך סעודת שבת, לפי שטעם האיסור לשיטתו הוא שכיון שהנרות הם זכר לשמן של היכל, יש בהם קדושה ואסורים בהנאה. אמנם, רב יהודה שאוסר להרצות מעות כנגד נר חנוכה, לא אסר אלא משום ביזוי מצוה ולכן לא כלול באיסור אלא תשמיש רשות ותשמיש של חול, שבזה יש ביזוי מצוה, אבל תשמיש של מצוה וקדושה מותר. וכתב בעה"מ שכן הלכה, שמותר להשתמש בנר חנוכה תשמיש של מצוה, אבל תשמיש רשות אסור משום בזויי מצוה. ומ"מ צריך נר אחרת להשתמש לאורה כדברי רבא, מפני הרואים שלא יאמרו לצרכו הוא מדליקה. | ||
חבר לבעל המאור בענין זה הוא '''בעל העיטור''' (קטן ב), שכתב במפורש שדווקא תשמיש חול אסור, אבל תשמיש של קדושה שרי להשתמש לאור הנר. הובאה דעתו ב'''טור''' (אורח חיים תרעג), וכן הזכירו השלחן ערוך בשם 'יש מי שמתיר'. | |||
=== שיטת הרמב"ן וסייעתו === | === שיטת הרמב"ן וסייעתו === | ||
| שורה 58: | שורה 60: | ||
=== שלחן ערוך ואחרונים === | === שלחן ערוך ואחרונים === | ||
ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תרעג א) פסק להלכה כרוב הראשונים שאסור להשתמש בנר חנוכה בין בשבת ובין בחול, ואפילו לבדוק מעות לאורה, ואפילו תשמיש של קדושה כגון ללמוד לאורה, אסור. ובשם 'יש מי שמתיר' הביא דעת העיטור שמתיר תשמיש של קדושה. | |||
<BR/>ב'''בית יוסף''' (תרעג ד"ה כתב הרא"ש) העיר שמדברי הרא"ש ניתן לדייק שתשמיש עראי שאינו של גנאי מותר, דדווקא קבוע אסרו או עראי וגנאי. ותמה למה לא כתבו הטור ורבנו ירוחם כן להלכה, אמנם גם בשלחן ערוך לא הזכיר מזה לדינא. אכן ה'''מהרש"ל''' בתשובה (פה) כתב להלכה שתשמיש עראי שאינו של גנאי שרי, אבל ה'''בית חדש''' (ג) חלק עליו והכריע כסתימת הפוסקים שלא לחלק ביניהם, ושאין להקל. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||