מתנות לאביונים

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מקורות
משנה:מגילה א ד
בבלי:מגילה ז א-ב
רמב"ם:מגילה וחנוכה ב טז
שולחן ערוך:אורח חיים תרצד

גדרי ופרטי הלכות מצוות מתנות לאביונים, שחובה לתת ביום פורים.

מקור וגדר החיוב[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתוב במגילת אסתר (ט כב):

כַּיָּמִ֗ים אֲשֶׁר־נָ֨חוּ בָהֶ֤ם הַיְּהוּדִים֙ מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם וְהַחֹ֗דֶשׁ אֲשֶׁר֩ נֶהְפַּ֨ךְ לָהֶ֤ם מִיָּגוֹן֙ לְשִׂמְחָ֔ה וּמֵאֵ֖בֶל לְי֣וֹם ט֑וֹב לַעֲשׂ֣וֹת אוֹתָ֗ם יְמֵי֙ מִשְׁתֶּ֣ה וְשִׂמְחָ֔ה וּמִשְׁל֤וֹחַ מָנוֹת֙ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֔הוּ וּמַתָּנ֖וֹת לָֽאֶבְיוֹנִֽים:

ומהמשנה (מגילה א ד) מבואר שמתנות לאביונים צריך לתת באותו יום שבו קוראים את המגילה.

הגמרא (מגילה ז א) קובעת שגדר מתנות לאביונים הוא שני מתנות לשני בני אדם, כלומר לכל אביון מתנה אחת.

הרמב"ם (מגילה ב טז) פסק דין זה להלכה, שחובה לחלק לעניים ביום פורים, לא פחות משני עניים, מתנה אחת לכל עני. וכן פסקו הטור (אורח חיים תרצד) והשלחן ערוך (א).

אם עני חייב לתת[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתב ב"ח (תרצד א) שאפילו עני המקבל צדקה חייב לתת לאביונים אחרים ממה שנתנו לו.
ובפרי חדש (תרצד א) כתב שאין טעם לחייב עני במתנות לאביונים, אלא מסתבר ודאי שפטורים. ובפרי מגדים (משבצות זהב תרצד א) הקשה עליו מטעם שאף הם היו בכלל הנס. אלא שכתב שאחר שנתן העני מתנות לשני אביונים יכולים הם לחזור ולתת לו.
בספר מטה יהודה ביאר בטעמו של הפרי חדש, שהוא ממשמעות הכתוב שנאמר ומתנות לאביונים, משמע שהנותן אינו אביון. אך כתב על זה שאין מכאן ראייה, שהלא גם בצדקה כתיב (דברים טו יא) פתוח תפתח את ידך… לענייך ולאביונך, ואף על פי כן נפסק להלכה שאפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן צדקה משום שהכתוב מצווה לכל אחד מישראל, ואם כן גם במתנות לאביונים כן הוא. וכתב שכן הוא העיקר וכדעת הב"ח.
במשנה ברורה (תרצד א) כתב ש"דעת כמה אחרונים" שצריך העני לתת ממה שנתנו לו, ולא הביא דעת החולקים.

מה ניתן לתת[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתב הריטב"א (מגילה ז. סוף ד"ה ר' יהודא נשיאה) שמסתבר דמתנות לאביונים היינו אפילו שתי פרוטות [פרוטה אחת לכל עני], אבל לא פחות מזה.

ובפרי מגדים (משבצות זהב תרצד א) כתב שרשאי ליתן מאכל או מעות.
עוד כתב שנראה לו שלכתחילה צריך לתת מתנה לאביון דבר הראוי ליהנות ממנה בפורים כגון מאכל או מעות שיוכל להוציא בפורים, ומסיים בצריך עיון.

ובשערי תשובה (תרצד א) מביא בשם זרע אמת שאם נותן מעות, צריך לתת שיעור שיקנה ג' ביצים אוכל, ואם נותן אוכלים, צריך לתת שיעור ג' ביצים מפת.

מטרת הנתינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

זמן הנתינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתב בעל המאור (מגילה א:) בשם רבי אפרים שאם נותנים מתנות לאבינוים בי"א ובי"ב ובי"ג [כשקוראים את המגילה לבני הכפרים], יש לחוש שיאכלו אותו ביום ההוא ויהיו בטלים משמחה ביום הפורים, ושמחת פורים אינה נוהגת אלא בזמנה. וכתב במחצית השקל (תרצד א) שמנהג העולם לתת קודם פורים, ושצ"ל שעכ"פ נותנים לשני אביונים גם ביום הפורים.

פרזים ומוקפים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מדוע אין מברכים על מצוה זו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הגדרת עני לענין מתנות לאביונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

גוי[עריכה | עריכת קוד מקור]

שיעורים, מאמרים וכתבי עת[עריכה | עריכת קוד מקור]