קשירת דלי במשיחה וקשר עניבה

		יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב.
		הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

מקורות
משנה:	שבת טו ב
בבלי:	שבת קיג א
רמב"ם:	שבת טו ב
שולחן ערוך:	שבת י ג,ה

האם אסור לקשור במשיחה גזירה משום חבל, ודין קשר עניבה.

מהלך הגמרא

המשנה (שבת טו ב) מתירה לקשור דלי בפסיקיא, כלומר בגד או חגורה, אבל לא בחבל, ור' יהודה מתיר אף בחבל. ומבארת הגמרא (שבת קיג א) שאין הכוונה לחבל ממש, שאם כן לא היה מתיר ר' יהודה, שהרי זהו קשר של קיימא, שמבטל את החבל לדלי, אלא מדובר בחבל דגרדי, כלומר של חוטים ופירש רש"י (קיג א ד"ה בחבל דגרדי) שכיון שהוא צריך לו אינו מבטלו לדלי.
ומקשה הגמרא מברייתא שבה מובאת מחלוקת נוספת לגבי חבל דלי שנפסק שלחכמים אין לקושרו אלא עונבו, ואילו לר' יהודה אין לעונבו אלא רק לכרוך שני ראשי הפיסוק בפונדא או בפסיקיא.
ומבארת הגמרא שאין הברייתא והמשנה סותרות זו את זו, לפי שלרבנן עניבה מותרת, אבל מחמירים הם בקשירה של חבל גרדי גזירה משום חבל רגיל, ואילו ר' יהודה אינו סובר גזירה זו, אבל עניבה אסורה כי היא עצמה נחשבת לקשירה האסורה.

עוד אומרת הגמרא שמותר להביא חבל מתוך ביתו ולקשרו בפרה ובאיבוס, בתנאי שהוא חבל גרדי, אבל בחבל רגיל אינו מותר אלא אם כן היה כבר צדו האחד קשור בפרה או באבוס, ובשבת קושר רק את הצד השני.

ראשונים

הרי"ף לא הביא כלל את מחלוקת ר' יהודה וחכמים לגבי חבל דגרדי ולגבי עניבה, וכן הרא"ש השמיטה. רק הביאו את דברי הגמרא לענין קשירת החבל בפרה ובאבוס
אבל הרמב"ם (שבת י ג) הביא להלכה כדברי חכמים, שאין לקשור דלי בחבל אלא באבנט או משיחה, וכן כתב (ה) שקשר עניבה מותרת לפי שאינה מתחלפת בקשירה.