שיחה:חיוב הדלקת נר שבת

קדימת נשים במצווה

הבעל או הבת הגדולה

הרב שש"כ והרב ילק"י כתבו מסברה דהאיש קודם לבת הגדולה בהדלקה, כאשר אין האשה נמצאת. וביארו טעמם דבלא"ה האשה היא רק שלוחה של האיש. אבל לא ירדתי לסוף דעתם, דמה לי אשתו ומה לי בתו, סוף סוף כיון שנשים מצוות יותר, יש לו לתת לבתו להדליק. ולכא' תליא בב' הטעמים שכתבו הראשונים, דלטעם דהיא כבתה נרו של עולם, גם בתו בכלל, ורק לטעם דנשים מצויות בבתים, אפשר דהבת אינה בכלל, אבל גם לטעם זה י"ל דהבת ג"כ מצויה, בייחוד בזמנם שהיו הבנות נשארות עם האם ועוסקות בצרכי הבית, וכמו שלגבי האשה עצמה לא אמרינן שאם היא עובדת והבעל מצוי יותר ממנה בבית ידליק הוא, כן י"ל לגבי הבת שלא אמרינן שידליק האב, אף אם היא אינה מצויה בבית. וכיון לע"ע לא מצאתי מי שחולק בזה על השש"כ, אשמח אם יאירו עיני להבינו יותר.

א.א 13:09, 27 בדצמבר 2015 (IST)

סומא

המג"א כתב דאם יש לה בעל פיקח, הוא יברך, וכן העתיק המ"ב. ובשש"כ שם כתב כדבר פשוט שידליק ויברך. ולכא' לא פשיטא כולי האי, דאפשר שכוונת המג"א היא שהבעל רק יברך והיא בעצמה תדליק, שהרי עליה המצווה מוטלת יותר, ורק הברכה אינה יכולה ולכן יברך הוא. ומה שהוא מברך והיא מדליקה אינו קשה, שהרי המצווה מוטלת עליו, והיא שלוחה שלו כמ"ש הגר"ז, וממילא חשיב כאילו הוא עצמו מדליק.

א.א 16:25, 27 בדצמבר 2015 (IST)