שיחה:ספק הינוח וודאי הינוח

שיטת התוספות

לענ"ד אין כוונת התוס' שכאשר הגביה המוצא את החפץ נשתנה מצב החפץ מצד התועלת שיכולה לבוא לבעלים, שהרי הוא עדיין עומד במקומו ולא הלך לביתו. אלא כוונת התוס' לומר שכאשר הגביה את החפץ לידו הרי שיש לו כעת ביד ספק אבידה ואסור לו בשום פנים להניחה. שבשלמא קודם שהגביהה לא היה מוטל עליו להגביהה מחמת הספק דלמא יותר טוב לבעלים שתישאר כאן, אבל השתא שהיא בידו מוטל עליו מצד הגברא חיוב השבת אבידה ואסור לו להניחה.
וזהו שמסיים תוס' שאינו דומה לזקן שאינה לפי כבודו ששם אין על הגברא חובת השבה ואף אם יגביה מותר לו להניחה. וכן אינו דומה לצלוחית שאבידה מדעת היא ואין על החפצא חובת השבה, אבל כאן מחמת הספק יש על החפצא ספק חובת השבה ולכן כשהגביהה אסור לו להניחה.
א.א 17:45, 1 בדצמבר 2016 (IST)