שיחה:ריבית שאינה באה מלווה למלוה
מעורבות הלווה בנתינת הריבית[עריכת קוד מקור]
הריטב"א כותב שאם חזר הלווה ונתן לחבירו מה שנתן למלוה כדי שיתרצה להלוותו מותר, כיון שלא היה חייב בזה ושכר טורחו הוא נותן מדנפשיה. והרמב"ן ושאר ראשונים לא גילו דעתם בזה, מלבד הרא"ש שכתב להדיא לאיסורא. אמנם גם הרא"ש לא כתב אלא שלא יחזור ויקחם מן הלווה, משמע שאם הלווה מעצמו בא ונותן לו שרי, דסוף סוף הוא לא עשה כן אלא מרצונו, ועכשיו הלווה בא ונותן לו שכר טרחו. וגם מה שכתבו התוס' בקידושין ו: ד"ה דארווח יש לפרש שדווקא כאשר הלווה נותן קודם ההלואה אסור, אבל לאחר ההלוואה נותן מעצמו לחבירו שהשתדל עבורו, הוי שכר טירחה ושרי.
ולפי זה יש לומר גם בדעת מרן השו"ע שכתב ובלבד שלא יחזור ויקחם מן הלווה, שזהו דווקא בכה"ג, אבל אם נותן הלווה מעצמו שרי. אמנם הט"ז כתב שכ"ש שאסור ללווה לתת מתנה לחברו כדי שירצה את המלווה להלוות לו, משמע שלמד שאפילו הלווה נותן מעצמו לאחר ההלוואה, אסור לחברו ליקחם. וצריך תלמוד.
א.א 17:16, 19 ביולי 2016 (IDT)