שיחה:שבירת כלים בשבת לצורך אכילה
תירוץ התוספות[עריכת קוד מקור]
ראייתם שגם לרבנן יש להעמיד במוסתקי[עריכת קוד מקור]
התוספות והרא"ש וסייעתם (וכן נפסק להלכה בשלחן ערוך), חילקו בין הא דעירובין דאיירי במגדל שלם, לבין הא דחבית דאיירי במוסתקי. והוסיפו שאף בביצה אמרינן כן לר' אליעזר, מ"מ גם לרבנן בעינן למימר כן. אמנם ראיה זו שכתבו שאף לרבנן יש להעמיד במוסתקי, מצאנוה לראשונים בשני סגנונות שונים, ועמד עליהם בס' 'שבת של מי'. שהתוס' בעירובין כתבו שאם רבנן היו מחייבים חטאת בקיסם ולא רק אוסרים, היו חייבים להעמיד הא דחבית במוסתקי. אמנם ברא"ש בשבת (ד) להדיא לא כתב כן, אלא כתב שאף לרבנן יש להעמיד במוסתקי לפי שאף הם לא מתירים לכתחילה בקיסם אלא אוסרים, ואם כן איך בחבית יתירו לכתחילה? וכן כתב בתורא"ש הכא.
אמנם לכאורה יש להשיב על דברי הרא"ש, ממה שכתב בפסקי הרי"ד דבחבית התירו לכתחילה מקלקל משום שהוא צורך שבת, מה שאין כן בקיסם שאינו אלא לחצוץ בו שיניו. ובקרבן נתנאל (ג) תירץ שגם בקיסם יש כבוד הבריות וצורך שבת לפעמים לנקר שיניו לאכול גבינה, והיה להם להתיר לכתחילה.
ובספר שבת של מי כתב להקשות על שיטת התוס' שאם היו מודים רבנן שחייב חטאת היו מודים דיש להעמיד במוסתקי, והרי אם היו מחייבים חטאת בקיסם, לא היו מתירים כלל הא דשבירת חבית, וכל עצמה של המשנה לא נכתבה אלא מפני שרבנן אינם מחייבים חטאת בקיסם. ולכן הכריח כדברי הרא"ש.
כתבתי כל זה כאן, כי אני מתלבט אם יש להכניס ענין זה בדף הסוגיה (כמובן בעריכה מתאימה) אם לאו. אשמח לעצות ודעות נוספות...
א.א (שיחה) 21:35, 27 בדצמבר 2017 (IST)
פירוש מוסתקי[עריכת קוד מקור]
התוספות בביצה (לג ב ד"ה כי) ש'מוסתקי' הכוונה שאינו כלי, כיון שאין החתיכות שלמות ולא הוי תיקון, ודלא כפירוש רש"י שפירש דהוי כלי, אלא דליכא חשש שיתקן פתח. ולכאורה תוספות הוכרחו לפרש אחרת, מפני שלשיטתם צריך להעמיד במוסתקי גם כדי שלא יהיה חשש סתירה בכלים, ולכן הוכרחו לומר שאינו כלי, אך לרש"י הוי כלי ורק אין חשש שיעשה נקב. אמנם בתוס' שבת קמו. הביאו רק פירוש רש"י שמחמת גריעותו לא חייס עליה וליכא חשש שמא יתכוון לעשות כלי. ולכאורה מה בכך, הרי על כל פנים אם מוסתקי הוי כלי, שוב יש בו סתירה ואסור. ואולי צ"ל דתרוייהו איתנהו, כלומר שחבית מוסתקי אינה מוגדרת ככלי וליכא בה סתירה, וכן גם אם ישברנה ליכא חשש לעשיית פתח לפי שחייס עליה.
וכנראה שני הסברים אלו מתאימים לשני ההסברים שהביאו בדעת התוס' באיסור לשבור חבית שלמה. שאם הוא מטעם סתירה בכלים, וכדמשמע בתוס' עירובין, יש להסביר מוסתקי שאינו כלי. ואם הוא מטעם שמא יבוא לעשות כלי, יש לבאר כרש"י שבמוסתקי ליכא חשש לעשיית כלי. וככל הנראה שני ההסברים נכונים בדעת התוס', וכדמשמע בחזו"א. אמנם בדעת הרא"ש משמע רק משום גזרה שמא יעשה כלי.
ואפשר שבזה יש לבאר גם את מח' הרא"ש והתוס' בנוגע לראיה שגם לרבנן יש להעמיד במוסתקי. ודו"ק.
א.א (שיחה) 21:37, 30 בדצמבר 2017 (IST)