שיחת משתמש:בניה זית

סוגיית קניין וחזקה בצחיח סלע

תחילתו של פרק שלישי בבבא בתרא, עוסק בנושא של חזקת שלוש שנים בקרקעות. חזקת שלוש שנים, היא תקנת חכמים, לאדם שיש בבעלותו שדה, וקמים עוררים על בעלותו. בניגוד לחפצים מטלטלים, בהם הדין פשוט: "חזקה מה שתחת יד אדם הוא שלו"- הדין בנדל"ן, סבוך יותר. "קרקע אינה נגזלת"- ואדם שיושב בקרקע מסוימת, אין בעצם ישיבתו זאת ראיה לכך שהוא אכן, הבעלים האמיתי. האפשרות הפשוטה להוכיח בעלות על קרקע, היא הצגת שטר הקנייה. כדי להקל על קוני שדות, חכמים קבעו, שאדם לא צריך לשמור את שטרו לאורך ימים ושנים. אם יש לו עדים, שהוא יושב בקרקע שלוש שנים, זו הראיה שהוא אכן הבעלים של הקרקע, כפי שהוא טוען. לחזקה הזאת יש פרטי דינים שונים, והם נידונים בגמרא בדפים הראשונים של הפרק. בתוך רצף הסוגיות, שעוסקות בנושאים של רציפות החזקה, חזקה בלא טענה ועוד, מופיעה סוגייתינו, שעוסקת בשאלה, כיצד מייצרים חזקת שלוש שנים, בקרקע שבה אי אפשר להשתמש שימוש רגיל.

מהלך הסוגיה

הגמרא פותחת בהלכה של רבא, שלפיה כל אדם שמחזיק בשדה, ואילו בשטח מסוים בתוכה- 'בית רובע', הוא לא נוגע- אדם זה מקבל חזקה את השדה, חוץ מאותו שטח. רב הונא בריה דרב יהושע מסייג שהלכה זו נכונה, רק אם השטח המדובר ראוי לזריעה. אם השטח לא ראוי לכך, כגון 'צונמא'- צחיח סלע, נוצרת עליו חזקה אגב השדה. רב ביבי בר אביי מתקיף וחולק על הלכה זו: שטח שלא ראוי לזריעה, ישנן דרכים אחרות כיצד ליצור עליו חזקה. אפשר לשטוח בו פירות או לרבץ בו בהמות, ולכן אותו בית רובע לא בטל כלפי שאר השדה.

החידוש של הרמב"ם

מבחינה הלכתית, דיון הגמרא ביחס לחזקת שלוש שנים בצחיח, הוא פשוט וברור. למסקנת ההלכה, הרמב"ם (טוען ונטען י"ב,י"ג) והשו"ע (חו"מ קמ"א י"ב) פוסקים בפשטות, כרב ביבי בר אביי, שמקום צחיח סלע, מקבל חזקה בדרך הראויה לו- שטיחת פירות וכדומה. לכן, מפתיעה מאוד העובדה, שהרמב"ם פוסק גמרא זו במקום נוסף, הלא הוא- הלכות מכירה (א', ט"ו). שם מלמד הרמב"ם, שבכדי להקנות שטח סלעי ממוכר לקונה על ידי קניין חזקה, הקונה צריך לשטוח שם פירות או להעמיד בהמותיו.

קושיית הראב"ד

אמנם, יש סמך לדברי הרמב"ם, בתוך לשון הסוגיה. בכל דברי האמוראים בסוגיה זו, במקום לנקוט בלשון יש/אין חזקה, אומרת הגמרא קנה/קני. מלשון זו משמע, שאכן מדובר בסוגיה על קנין. אלא, שמצד דרכי הקניין והחזקה המקובלות, פסק זה קשה להבנה: כיצד ייתכן להעתיק דרך החזקה של חזקת שלוש שנים, לדרכי קניין? עניינים אלו הפוכים בתכלית. קניית שדה בחזקה, נעשית על ידי טיוב השדה- אם מוסיף לגדר, או פורץ כדי לתקן, קונה. לעומת זאת, חזקת שלוש שנים, נעשית על-ידי הנאה מהשדה: אכילת פירות, העמדת בהמות וכדומה. כך מקשה הראב"ד (בהשגה על דברי הרמב"ם, שם) הרשב"א (בחידושים ב"ב, כ"ט ,ב')