שייכות ים לדיני טלטול בשבת

שייכות ים לדיני טלטול בשבת היא סוגייה אודות הגדרת דיני הטלטול בשבת בים.

ארבע רשויות

מהתורה נאסר להוציא חפצים מרשות לרשות בשבת. שלוש רשויות מהתורה; 'רשות הרבים' ו'רשות היחיד', שעל העברה ביניהם חל איסור הוצאה בשבת (או הוצאה בתוך רשות הרבים ארבע אמות), והרשות השלישית- 'מקום פטור' מקום שאליו מותר להכניס ומותר להוציא ממנו.

רשות רביעית נוספת, הוסיפו חכמים, שאסור להוציא ממנה ולתוכה בשבת – רשות ה'כרמלית'. האיסור להוציא ב'כרמלית' הוא רק מדברי חכמים, ולכן אם בכל זאת הוציאו בתוכה בשבת לא יתחייבו שום עונש (בשוגג- חטאת, ובמזיד- סקילה).

גדרי הרשויות

רשות הרבים- היא שטח ציבורי פתוח, שרבים מהלכים בו, ללא כל מחיצות הסוגרות עליו מכל צדדיו. תנאי לרשות הרבים; מקום שאינו גבוה מהקרקע יותר מג' טפחים, למעט יוצא דופן אחד, של עמוד גבוה תשעה טפחים, ורבים מכתפים (נעזרים בסידור המשא שהם נושאים) עליו.

רשות היחיד- שטח של לפחות ארבעה על ארבעה טפחים, מוקף מכל צדדיו (חוץ מהפתח) במחיצה בגובה עשרה טפחים. כמו כן, אפשר שבמקום המחיצה, השטח יהיה מוגבה מעל סביבתו מכל כיווניו בלפחות עשרה טפחים, או שהשטח יהיה עמוק מכל סביבותיו בלפחות עשרה טפחים, ואז השטח יהיה מוגדר כרשות היחיד.

מקום פטור- מקום פטור הוא כל שטח הקטן מארבעה על ארבעה טפחים, ובלבד שגובהו או עומקו יהיה מעל שלושה טפחים מהקרקע. מקום שגובהו או עומקו קטן מג' טפחים, בטל לרשות שבה הוא עומד ואינו מקום פטור.

כרמלית- כרמלית היא מקום שאינו מוקף מחיצות (שאז הוא רשות היחיד), וגם אינו מקום הילוך לרבים (שאז הוא רשות הרבים).

הגדרה של ים

ים נחשב ככרמלית , כיוון; שהוא ללא מחיצות (ולא יכול להיות רשות היחיד), ואין מקום הילוך לרבים בתוכו (ולא יכול להיות רשות הרבים) יש אומרים שדינו ככרמלית כיוון שאינו נח למעבר אנשים.

מקום פטור בים

לפי האמור לעיל למעלה מי' טפחים מהקרקע, האוויר נחשב מקום פטור, אם כן נשאל בים מהיכן מודדים את י' הטפחים מקרקעית הים או מקו גובה המים? נחלקו האמוראים אם מודדים אויר, עשרה טפחים מקרקעית הים, ולמעלה מהם הרי זה מקום פטור, אפילו בתוך המים (רב הונא בגמ' ק"א ב'); או שרואים את כל עומק המים כקרקע עבה, ומודדים עשרה טפחים משפת המים ולמעלה (רב חיסדא ורבה בר רב הונא בגמ' שם). להלכה נחלקו ראשונים אם לפסוק כדעה הראשונה ; או השניה , וכן הלכה .

ים אינו כרשות היחיד

לכאורה ים צריך להיות כרשות היחיד, כיוון שגדותיו של הים גבוהות הימנו, והוא נמצא בעמקים, והרי חופיו הם מחיצותיו, ואלו שהופכות אותו לרשות היחיד!

תשובות:

• מחיצות הים-החופים רחוקים מאד זה מזה, אד שאדם השוהה בים אינו רואה את עצמו מוקף במחיצות. . וכן בנהר שאף אם שתי גדותיו משתי הצדדים קרובים הרי שראשית הנהר וסופו רחוקים זה מזה .
• כתב הריטב"א בשם הרא"ה שאע"פ שמקום שהוקף שלא לשם דירה רשות היחיד הוא, אם אינו ראוי לשם דירה הרי שאינו רשות היחיד, וכן ים שאינו ראוי לשם דירה, אינו נחשב רשות היחיד.
• המאיר כתב, שמה שכתוב בגמרא לעיל, שמים אינם מבטלים מחיצות מדובר רק בבור שאז ניכרים מחיצותיו, אך בים אין מחיצותיו ניכרות .
• ויש שכתב בדרך כלל אין החוף תלול כל כך בשיעור שצריך כדי להפוך מקום עמור לרשות היחיד תבנית:מגן אברהם אורח חיים סימן י"ח. לפי זה נמצא שמקום שהוא כן תלול מספיר הרי שהים כן נחשב רשות היחיד (אך עדיין יהיה אסור לזרוק בתוך הים, כי דנים אותו לחומרה ככרמלית- באור הלכה).