הצגת המקור של הדף "אמירת 'ויכולו' בערב שבת"

{{מקורות||שבת קיט ב||שבת כט ז|אורח חיים תסח א,ז}}
חובת אמירת פסוקי 'ויכולו' בתפילת ערבית של שבת ולאחריה.

==חובת האמירה==
ה'''גמרא''' (שבת קיט ב) אומרת שה[[מתפלל בערב שבת]] צריך לומר פסוקי 'ויכולו' עד 'אשר ברא אלהים לעשות', וכל האומר 'ויכולו' כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית, וששני מלאכי השרת מלווין לו ומניחין ידיהן על ראשו ואומרים לו 'וסר עוונך וחטאתך תכופר'.
<BR/>וה'''רמב"ם''' (שבת כט ז) כשהזכיר דין זה לא כתב זאת כחובה, אלא שזהו מנהג פשוט בכל קהילות ישראל. אבל בשאר הראשונים משמע שהוא חובה, ולשון ה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1467 (רסח א)] 'אומר ויכולו'.

==זמן האמירה==
ב'''גמרא''' הנ"ל משמע שזמן אמירת פסוקי 'ויכולו' הוא בתפילת ערבית עצמה, כלומר ב[[ברכת מקדש השבת]], שכן לשון הגמ' 'המתפלל בער"ש צריך לומר ויכולו'. אבל ב'''רמב"ם''' מבואר שמנהג אמירת ויכולו היה לפני ה[[קידוש על היין]], וצריך לבאר את הגמרא לדעתו, שמי שהתפלל כבר צריך לומר ויכולו על הכוס וכו'.
<BR/>אבל ה'''טור''' (אורח חיים רסח) למד מדברי הגמרא לאמרם בתוך התפילה, ומקורו מדברי ה'''תוספות''' (פסחים קו א ד"ה זוכרהו) וה'''רא"ש''' (פסחים י טו), שזהו כפשט הגמרא בשבת שם. וכן העתיק להלכה ב'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1467 (א)].
<BR/>אבל הוסיפו התוס' והרא"ש שתיקנו לומר גם על הכוס כדי להוציא בניו ובני ביתו. 
<BR/>ועוד כתבו שם, וכ"כ '''ספר התרומה''' (רמו) שאומרים אותו גם בציבור אחרי התפילה בקול רם, והטעם לזה משום יום טוב שחל להיות בשבת, שאז אין אומרים 'ויכולו' בתפילה, מפני שמתפללים [['אתה בחרתנו']] ותיקנו לומר בכל השבתות כדי לא לחלק בין שבת לשבת. והובא כל זה גם ב'''מרדכי''' (שבת תז, פסחים תריא) וב'''ריטב"א''' (פסחים קו א ד"ה זכרהו), ונפסק להלכה ב'''טור''' (רסח) ו'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1468 (ז)].

טעם נוסף לאמירת 'ויכולו' ג' פעמים [בתפילת לחש, בציבור, ובקידוש] כתב ב'''אור זרוע''' (שאלות ותשובות תשנב ט) בשם מדרש שוחר טוב (דרוש מקור), כנגד ג' פעמים 'אשר' שכתוב בפרשת [[פרה אדומה]] שכשם שפרה מכפרת כך השבת מכפרת. וכן הוא ב'''ראבי"ה''' (קצו) וב'''הגהות מיימוניות''' (תפילה ט ה). והובא גם בספר '''מטה משה''' (תכח). ו'''רבינו ירוחם''' {{היברובוקס|20269|213|יב יט}} מביא מה ששמע שלפי שיש חוזק בג' פעמים לכך אומרים אותו ג' פעמים.

==אמירתו בעמידה==
כתב ה'''מרדכי''' שם ש'ויכולו' שלאחר התפילה אומרים אותו מעומד ובקול רם, משום דהוי עדות שהקב"ה שבת בשבת, וב[[אמירת עדות יש לעמוד]] כמ"ש 'ועמדו שני האנשים'. וכן כתב ב'''חידושי הריטב"א''' (שבת קיט ב) בשם ר' יחיאל. וכן כתב ה'''מאירי''' מדנפשיה בהקדמתו לחידושי הש"ס (ד"ה ואחר שהתבאר). וכן העתיק ה'''טור''' (רסח) וה'''שלחן ערוך''' (ז).
<BR/>וב'''שבלי הלקט''' (סו) כתב בשם אחיו הר"ר בנימין שמה שנהגו לאומרו בעמידה,  הוא מפני שסיימו תפילת לחש, וגם צריכים לעמוד ב[[ברכת מעין שבע]], ולכן נשארו לעמוד, ולכן האומרו בישיבה לא הפסיד. ומ"מ סיים שם דאין להשיג גבול ראשונים.

כתב בספר '''מטה משה''' (תכח) שאמירת 'ויכולו' שבקידוש לא הקפידו לאומרו מעומד, לפי שאומר אותה ביחיד, וכ"מ ב'''שבלי הלקט''' שם, אבל כתב עוד (תכט) בשם ה'''רוקח''' שר' קלונימוס בן ר' יודא שכח פעם ולא אמר 'ויכולו' בבית הכנסת, וכשקידש על הכוס אמר 'ויכולו' מעומד. וה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם י) כתב שמנהג העולם לומר גם את 'ויכולו' שבקידוש מעומד, והביאו ה'''משנה ברורה''' (יט).

==אמירתו ביחיד==
ב'''גמרא''' (שבת קיט ב) משמע שגם יחיד אומר 'ויכולו', שכן הלשון שם 'אפילו יחיד המתפלל'. אמנם אפשר שזהו דווקא אמירת 'ויכולו' שבתוך התפילה, אבל האמירה שלאחר התפילה, כתוב במרדכי (שבת תז) וב'''ספר התרומה''' (רמו) שהמנהג לאומרו יחד, וכתב ה'''טור''' (רסח) שמטעם דהוי כעדות, צריך שיאמרו אותו יחד, וכן העתיקו ה'''לבוש''' (ז) וה'''מגן אברהם''' (י).   
<BR/>וב'''טורי זהב''' (ה) כתב שבעינן עשרה, ועל פי זה כתב ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם יא) שהמתפלל בלחש ימהר לסיים תפילתו לומר 'ויכולו' עם הציבור, הובא ב'''באור הלכה''' (ד"ה מעומד). אבל ה'''משנה ברורה''' (יט) כתב שעל כל פנים יהיה בשנים.
<BR/>וכתב ה'''טורי זהב''' (ה) שלפי"ז המתפלל ביחיד,  אינו חוזר לומר ויכולו, לפי שהיא עדות להקב"ה, וצריך עדה שלמה. וסיים שאם ירצה לאומרה לא יתכוון לעדות אלא כקורא בתורה. וב'''משנה ברורה''' (יט) הביא דבריו, וכתב שה'''אליה רבה''' (יד) חולק, כי לפי הטעם העיקרי שתיקנו לומר, שלא ישכחוהו ביו"ט שחל בשבת, יש גם ליחיד לאומרו. ובאמת שכן מפורש ב'''אבודרהם''' (ליל שבת) שאפילו יחיד המתפלל אומרו אחר תפילתו. אבל המשנ"ב שם הכריע שגם היחיד יאמרו, אבל לא יתכוון אלא כקורא בתורה.<BR/>
גם ה'''חזון איש''' (אורח חיים לח י) דחה דברי הט"ז וכתב שדבריו תמוהים והכריע שאף שכבר אמר בתפילה, מ"מ כיון שנהגו משום יו"ט יש לאומרו.
<BR/>ובשו"ת '''אור לציון''' (ב יט ד) כתב שיחיד שהאריך בתפילתו אינו צריך לומר 'ויכולו' לאחר התפילה עם אחר, אלא יאמרו ביחיד, וגם אין לו למהר בתפילתו כדי לאומרו בציבור. גם ב'''ילקוט יוסף''' (שבת א רסז טז) הכריע בהסכמת אביו שמותר לאומרו ביחידות, אבל טוב שיתכוון כקורא בתורה. 

בשו"ת '''ציץ אליעזר''' (יד כד) נשאל אודות אחד שנמצא בתפילת לחש והגיע לאמירת 'ויכולו' יחד עם הציבור שסיימ תפילתם, אם יאמר עמהם בקול, והשיב שיאמר עמהם בקול, וכתב כן אף לדעת החזון איש הנ"ל שדחה דברי הט"ז דבעינן עשרה.

==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==
* [http://asif.co.il/?wpfb_filepage=146vayechulu-html אמירת 'ויכולו' בערב שבת] - הרב אמנון בזק, 'עלון שבות' 146, תשנ"ו.
[[קטגוריה:תפילות שבת]]
[[קטגוריה:שבת קיט:]]
[[קטגוריה:שבת פרק כט]]
[[קטגוריה:אורח חיים סימן תסח]]