הצגת המקור של הדף "ברכת ראיית חכמים"

{{תחרות כתיבה}}
{{בעבודה|זמן=לכל היותר, 4 חודשים}}
{{מקורות||ברכות נח א||ברכות י יא|אורח חיים רכד ו-ז}}
ברכה שמברכים על ראיית חכם מחכמי ישראל, וברכה שמברכים על ראיית חכם מחכמי אומות העולם.

== המקור בגמרא ==
ב'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|נח|א|ברכות נח.}}{{הערה|שם=ויניציה|לגירסה הבלתי מצונזרת ב{{היברובוקס|20486|120|ש"ס וינציאה, ר"פ|סוגריים=לא}}.}} הובאה ברייתא האומרת שהרואה חכמי ישראל אומר "ברוך שחלק מחכמתו ליריאיו", והרואה חכמי אומות העולם אומר "ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם".

== נוסח הברכה ופירושה ==
=== שם ומלכות ===
ב'''גמרא''', ב'''רי"ף''', וב'''רא"ש''', לא הוזכרו שם ומלכות בברכות אלו. אבל ב'''טור''' {{היברובוקס|14265|381|או"ח רכד}}, ב{{היברובוקס|42471|181|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}}, וב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ו-ז}}, העתיקו ברכות אלו בשם ומלכות. וראו להלן שכמה אחרונים הכריעו להלכה לברך בלי שם ומלכות.

=== ברכת חכמי ישראל ===
כאמור, נוסחת ה'''גמרא''' היא "שחלק מחכמתו ליריאיו". וכן הוא ב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ו}} ובשאר פוסקים.

=== ברכת חכמי אומות העולם ===
*כאמור, נוסחת ה'''גמרא'''{{הערה|שם=ויניציה}} היא: "שנתן מחכמתו לבשר ודם". וכן הגיה ה'''גר"א''' בגליון הגמרא: ל'''ב"ו'''.  וכן הוא ב'''רי"ף''' {{רי"ף|ברכות|מג|ב|מג:}}, ב'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ט|ח|ט ח}}{{הערה|בדפוסים המאוחרים.}}, ב'''טור''' {{היברובוקס|14265|381|או"ח רכד}}, ב{{היברובוקס|42471|181|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}}, וב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ז}}.
*בש"סים מאוחרים הגירסה: "שנתן מחכמתו ל'''בריותיו'''".
*ב'''רא"ש''' {{היברובוקס|20486|180|שבש"ס וינציאה, ר"פ}} הגירסא: "ש'''חלק''' מחכמתו לבשר ודם".
*ב'''קיצור פסקי הרא"ש''' {{היברובוקס|14308|217|ט ח}} הגירסה: "ש'''חלק''' מחכמתו ל'''בריותיו'''".

=== הטעם שאומרים בישראל "שחלק" ובאומות "שנתן" ===
*ב{{היברובוקס|42471|181|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}} פירש מפני שה'''חלק''' הוא כמו הצינור הנמשך מן הנהר שאפשר להרחיבו ולהגדילו ואפשר לקצרו ולחסרו, מה שאין כן ה'''מתנה''' היא תלושה ופסוקה, ובישראל כתיב {{היברובוקס|14085|394|דברים לב ט}} "כי חלק ה' עמו", ולפי זכותם מתרבה או מתמעט.
*'''מהרש"א''' {{היברובוקס|14308|271|חדושי אגדות}} פירש שלגבי חכמי ישראל מברכים ש'''חלק''' לפי שהם חבל נחלתו וחלקו, וכאילו הוא חולק עמהם חכמתו, שהיא חכמת התורה, אבל לגבי אומות העולם, אינו חולק להם מחכמת התורה, אלא נותן להם חכמה דעלמא.

=== הטעם שאומרים (בישראל) "ליראיו" ===
*ב{{היברובוקס|42471|181|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}} פירש על שם הכתוב {{היברובוקס|39992|150|איוב כח כח}} "יראת ה' היא חכמה".
*'''מהרש"א''' {{היברובוקס|14308|271|חדושי אגדות}} פירש על פי מאמר חז"ל {{היברובוקס|9682|195|אבות ג ט}} "כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת" וכו'.

== סומא ==

== להלכה ==
ברכות אלו הובאו להלכה ב'''רי"ף''' {{רי"ף|ברכות|מג|ב|מג:}}, ב'''משנה תורה לרמב"ם''' {{רמבם|ברכות|י|יא|ברכות י יא}}, ב'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ט|ח|ט ח}}, ב'''טור''' {{היברובוקס|14265|381|או"ח רכד}}, ב{{היברובוקס|42471|181|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}}, וב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ו-ז}}.

=== האם נהגו כן בזמן הזה למעשה ===
בספר '''חסד לאלפים''' {{היברובוקס|7849|414|יב}} כתב שאפשר שכשם שאמרו לגבי עניינים אחרים שאין דין תלמיד חכם בזמן הזה, הכי נמי כן הוא לענין ברכת ראיית חכמי ישראל, ועל כן יש לברך ברכה זאת בלי הזכרת שם ומלכות. וכן פסק ב'''בן איש חי''' {{היברובוקס|14054|203|עקב יג}} לברך ברכה זאת בלי שם ומלכות. וב'''כף החיים''' {{היברובוקס|9087|330|יט}} כתב לברך שתי הברכות בלי שם ומלכות כיוון שיש מחלוקת בנוסח הברכה.

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ברכות הראיה]]