הצגת המקור של הדף "הפסקה בקריאת שמע"

{{מקורות|[https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13a.16-21 ברכות יג ע"א]|[https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13b.26-14a.6 ברכות יג ע"ב], [https://www.sefaria.org.il/Berakhot.14a.20-14b.10 ברכות יד ע"א], [https://www.sefaria.org.il/Berakhot.21b.2-7 ברכות כא ע"ב]||[https://www.sefaria.org.il/Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.15-16 קריאת שמע ב טו-טז]|[https://www.sefaria.org.il/Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66 או"ח סימן ס"ו]}}
מתי מותר לאדם הקורא קריאת שמע להפסיק כדי לומר שלום ולהשיב או כדי לומר דברים שבקדושה? בשביל מה מותר להפסיק?

== הדין במשנה ובגמרא ==
במשנה <small>(בברכות י"ג ע"א)</small> מובאת מחלוקת תנאים - מתי עוצרים במהלך קריאת שמע.
'''רבי מאיר:''' באמצע: משיב ושואל מפני היראה. בין הפרקים: משיב ושואל מפני היראה.
'''רבי יהודה:''' באמצע: שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. בין הפרקים: שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם.
בראשונים מוסכם ומפורש שהלכה כר' יהודה.
== הגדרת ה"יראה"==
=== מחלוקת ראשונים ===
נחלקו הראשונים בגדר היראה שהותרה במשנה ובגמרא,
<br>לדעת '''רש"י''' {{בספריא|Rashi_on_Berakhot.13a.17.4|יג ע"א ד"ה מפני היראה}}, מדובר על אדם הירא שמא יהרגנו.
<br>וכגון זה משמע מדברי ה'''מאירי''' <small>(בית הבחירה יג ע"א)</small> וה'''רמב"ם''' {{בספריא|Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.16|הלכות ק"ש, ב, ט"ז}} שכותבים שמדובר באדם החושש מממלך או אנס וכי"ב.
<br>לעומת זאת, ה'''רא"ש''' (רא"ש ב, ה) חולק ואומר שלא יתכן שמדובר באדם החושש שמא יהרגנו, כי זה פשיטא - שמדובר בפיקוח נפש וודאי שצריך להפסיק. אלא מסביר שהיראה היא כמו "איש אימו ואביו תיראו" ו"מורא רבך כמורא שמים" - ולכן מדובר על ההורים ועל הרב.
<br>'''הרשב"א''' בתשובותיו <small>()</small> פוסק כמו הרא"ש ואפילו מוסיף שנחשב כל מי שגדול ממנו בחכמה.
=== פסיקת האחרונים ===
ה'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.1|או"ח ס"ו ס"א}} פוסק להקל בק"ש <small>(ולהחמיר בכבוד הבריות)</small> כרא"ש וכרשב"א - שמדובר בהוריו, רבו וכל מי שגדול ממנו בחכמה. ולא כרש"י ורמב"ם.
<br>הקשו הרבה אחרונים על דעת השולחן ערוך - 
# אם יראה זה כל מי שגדול ממנו בחכמה - את מי נשאר לכבד?
# הרשב"א ()[צ"ע] בחידושיו כתב במפורש שלא כמו בתשובותיו - שמי שגדול ממנו בחכמה לא נחשב יראה אלא כבוד בלבד. ולכן קשה להניח את דבריו המפורשים בחידושים על סמך דבריו בתשובתיו.
<br>ה'''ב"ח''' מקשה על השולחן ערוך, מביא כמה תירוצים וקושיות לדעת רש"י ורמב"ם וכנגד הרא"ש והרשב"א. ופוסק הלכה כרש"י ורמב"ם שיראה זה מלך או אנס שירא ממנו ולא אביו אמו ורבו.

== הגדרת הכבוד ==
לפי רש"י - כל אדם נכבד. לפי הרמב"ם - כבוד אביו ואמו.
<br>באחרונים הוסכם שפוסקים כמו רש"י.

== הפסקה מקריאת שמע בשביל דברים שבקדושה ==
=== מחלוקת הראשונים ===
נחלקו הראשונים האם מפסיקים מק"ש בשביל אמירת דברים שבקדושה,
* '''רא"ש''' <small>(על ברכות ב ה)</small>, '''תוספות''' {{בספריא|Berakhot.13b.29?vhe=William_Davidson_Edition_-_Vocalized_Aramaic&lang=he&p2=Tosafot_on_Berakhot.13b.29.1|י"ג ע"ב, ד"ה שואל מפני היראה}}, '''מרדכי'' <small>(סי' מ)</small>, אבי העזרי <small>(ח"א סי' מז)</small>, '''רשב"א'' <small>(תשובה ח"א סי' תתסב)</small> סוברים שמפסיקים <ref>יש אומרים שלא חובה לעצור - אלא שמותר לעצור.</ref> בגלל שתי סברות: 1. כי לא גרע כבוד שמים ומכבוד אדם. 2. ק"ו מתפילה - בתפילה היה מחלוקת האם עוצרים בשביל דברים בקדושה, ולא עוצרים מפני מלך. בק"ש שעוצרים מפני מלך - ודאי שעוצרים מפני דברים שבקדושה.
* ה'''מר"מ מרונטבורג''' סובר שלא מפסיק, כי לא שייך להניח שבח שמיים שהוא עוסק בה בשביל לעבור לשבח אחר. <small>(מעין ה"עוסק במצווה פטור מהמצווה")</small>

=== פסיקת האחרונים ===
ה'''שו"ע''' <small>(או"ח ס"ו ס"ג)</small> פוסק כרא"ש ותוס' - שמפסיקים בפני דברים שבקדושה. [להוסיף - מחלוקת על הסמ"ק]

=== הפסקה בשביל הנחת תפילין וציצית ===
מובא ב'''שיבולי הלקט''' <small>(סי' ט"ו)</small> וב'''אורחות חיים''' <small>(הל' ציצית אות כו)</small> שמותר להפסיק בשביל להניח תפילין וציצית.
<br> ולעניין ברכה:
* ב'''בית יוסף''' <small>(או"ח ס"ו)</small> כותב שנראה לו שלא יברך עליהם עד שיגמור תפילתו ואז ימשמש ויברך עליהם.
* אולם ב'''בדק הבית''' <small>(או"ח ס"ו)</small> מתקן עצמו וכותב שיברך, ומביא שכן כתב ה'''טור''' <small>([https://www.sefaria.org.il/Tur%2C_Orach_Chaim.80.1 או"ח פ'])</small>, ה'''רא"ש בתשובה''' ועל כן גם כותב ב'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.2|או"ח ס"ו ב'}} שיניח ויברך עליהם.

== הפסקה בה' אלהיכם אמת ==
בגמרא {{בספריא|Berakhot.14a.21|ברכות יד.}} מובאת דעת ר' יהודה שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק, ונפסק בגמרא ובראשונים שהלכה כר' יהודה.<br>
נחלקו הראשונים בהבנת דברי ר' יהודה:
* ה'''רמב"ם''' {{בספריא|Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.17|הלכות ק"ש פ"ב הי"ז}} מפרש שלא יפסיק - הכוונה כמו שבאמצע לא יפסיק, כלומר שכן מפסיק בשביל לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד.
* '''רבינו יונה''' {{בספריא|Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.8a.2|ח. מתני}} וה'''תוספות'''  פירשו שלא יפסיק - הכוונה שלא יפסיק בכלל. אפילו בשביל דברים שבאמצע אפשר להפסיק בשבילם.<br>
* ה'''רא"ש''' {{בספריא|Rosh_on_Berakhot.2.8.1|פסקי הרא"ש ב ח}} מסתפק ופוסק שלא יפסיק כלל - אלא אומר אמת ויציב ואח"כ יפסיק כמו באמצע פרק, כי אין להפסיק אלא במילת אמת.<br>
וה'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.5|או"ח ס"ו ה'}} פוסק כדעת הרא"ש - שלא יפסיק כלל עד שיאמר אמת - ואז יפסיק כדין באמצע הפרק.

== הפסקה בשביל לקרות בתורה ==
=== מחלוקת ראשונים ===
'''בעל המנהיג''' אומר שעוצרים בשביל לעלות לתורה, כי זה כבוד תורה, ק"ו מכבוד הבריות ויראתם שמפסיק בשבילם <br>
ה'''רשב"א''' אומר שלא עוצרים בשביל לעלות לתורה, כי זה הכבוד שלך ולא כבוד התורה, אפשר להעלות גם מישהו אחר. ולא שייך לעצור בשביל זה.
=== פסיקת הלכה ===
השו"ע מביא את שתי הדעות - ופוסק הלכה כרשב"א שלא מפסיקים בשביל לעלות לתורה.<br>
הב"ח [להמשיך אותו]
== ראו גם ==
* 
* 

== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==
* [http://www.example.com התוכן בקישור], באתר (שם האתר)

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:קריאת שמע]] [[קטגוריה:קריאת שמע פרק ב]] [[קטגוריה:ברכות יג.]] [[קטגוריה:ברכות יג:]] [[קטגוריה:ברכות יד:]][[קטגוריה:ברכות כא:]]
[[קטגוריה:קטגוריה:אורח חיים סימן סו]]