הצגת המקור של הדף "כל האומנין שומרי שכר הן"

'''כל האומנין שומרי שכר הן''' הוא כלל תלמודי {{ויקיטקסט|בבא_מציעא_פ_ב|בבא מציעא פ ב}} הקובע שכל האומנים נחשבים [[שומר שכר|שומרי שכר]].

רש"י ביאר שהאומנים הנזכרים בגמרא הם קבלנים{{הערה|הסמ"ע הסביר שהסיבה שקבלן הוא שומר שכר היא בגלל שיש לו הנאה בגלל שהחפץ אצלו והוא תופס אותו כ[[משכון]].}} (ולא שכירי יום) שעושים את העבודה בבתיהם, והם נחשבים שומר שכר על חפץ אותו הם מתקנים. הב"ח (סימן ש"ו) הוסיף שבמקרה שהאומן עשה את המלאכה בבית הבעלים אזי הוא לא מתחייב (אלא אם כן עשיה קנין על ידי משיכה) בגניבה ואבידה מכיוון שחל אצלו הדין ש"בעליו עמו".

המחנה אפרים (הלכות שומרים, סימן מ"א) הקשה על דברי רש"י וכתב שלכאורה מהפשט של המשנה נראה שמדובר בין אם מדובר בקבלנים ובין אם מדובר בשכירי יום.

המשנה מלך (הלכות שכירות, פ"י, ג) חילק בדברי רש"י וכתב, שדברי רש"י הם שהאומן זה קבלן, זה לפני הווה אמינא הראשונה של הסוגיה, אולם למעשה הדין תקף גם אצל פועל.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בבא מציעא פ:]]