הצגת המקור של הדף "נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר')"

===פלגינן מממון ליוחסין===
ה'''רמב"ם''' (נחלות  ד ב) נוקט מסברא שאע"פ שאם יש בני בנים הוא לא נאמן לומר שבנו ממזר, זה רק לגבי פסול יוחסין, אבל לגבי הממון אפילו אם יש לבן בנים נאמן לומר שהוא אינו בנו ולא יירשנו. ובפשטות כוונתו שעושים פלגינן מממון ליוחסין, לגבי ממון מאמינים לו שהוא לא בנו, ולא לגבי היוחסין. וכן למדו בדבריו הגרש"ש ב'''שערי יושר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37867&st=&pgnum=167 (ו יג)] וה'''חזו"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14331&st=&pgnum=151 (נט כט)]. אבל ה'''חת"ס''' (סז) נוקט שלא עושים פלגינן בין ממון לאסורים, ומיישב בדוחק את דברי הרמב"ם שאין הכוונה שהאב אומר שהוא אינו בנו, וממזר, אלא הכוונה שהאב אומר שהוא לא בנו ולא בן אשתו, אלא בן של זוג אחר. <BR/>
ויש להוסיף שגם ה'''אמרי משה''' (יא) ו'''אבי עזרי''' (אסו"ב טו יב) סברו שעושים פלגינן מממון ליוחסין, שהרי נקטו שהאומר על זר שהוא בנו, נאמן רק לגבי הירושה ולא לגבי יוחסין.