הצגת המקור של הדף "שיחה:טעות וספק בברכות"

== עיקר הספק בגמרא ==
הנה בסוגיה זו רבו שיטות הראשונים, ומורגש חוסר הסדר והבלבול. ועל כן יש להעמיד על יסודות ברורים את עיקר הספק בסוגיה.
<BR/>לכאורה דבר ]פשוט הוא, וניכר גם מדברי הגמרא שלא בכל ברכה נסתפק לנו אם יצא או לא. לדוגמא אם אדם עומד ובידו כוס מים ומתחיל לברך בא"י אמ"ה על מנת לומר שהכל נהיה בדברו, ולפתע באמצע הברכה שמע רעם, האם יוכל לסיים 'שכוחו וגבורתו מלא עולם'? נראה דזה פשוט לגמרא שדבר זה אינו מועיל, ואם עשה כן לא יי"ח וצריך לברך על הרעם הבא שוב. וכן להיפך שדעתו לומר שכוחו וגבורתו מלא עולם, ושינה באמצע הברכה ל'שהכל' לא יי"ח. <BR/>ואפשר לומר שני טעמים בדבר: א. אין פה מעין אותה ברכה, שזו ברכת הנהנין וזו ברכת השבח. ב. שלא היתה כן טעות, אלא שינוי כוונה באמצע הברכה. ונראה שכל טעם עומד לעצמו, כלומר אם היה מברך על רעם בטעות, ונזכר שבכלל רצה לברך 'שהכל', נראה שלא יי"ח, אפילו שטעה כיון שעיקר הברכה היתה על דעת רעם. ולא דיברה הגמרא אלא במקרה של שכר ויין וז"פ. וכן לטעם ב', אם שינה כוונתו באמצע ברכה אפילו מברכת הנהנין לברכת הנהנין אחרת, כגון משכר ליין, שרצה לשתות שכר ונמלך בדעתו באמצע ברכה לשתות יין, אינו יי"ח כשסיים הגפן, כיון שדעתו בשעת עיקר באכה על 'שהכל'.