הצגת המקור של הדף "שמנים ופתילות הכשרים לחנוכה"

=== הקשר בין הלכות השימוש בנר וההדלקה אם כבה, לבין איכות הפתילות והשמנים ===
כמבואר לעיל, רבא אומר שהטעם שרב הונא מתיר לנר חנוכה פתילות ושמנים הפסולים לנר שבת הוא משום שסובר ש'כבתה זקוק לה ומותר להשתמש לאורה'.
<BR/>'''רש"י''' (כא א ד"ה זקוק) מבאר שכיון שחייב להדליק את הנר אם כבה, ממילא צריך לכתחילה לעשות נר יפה דלמא פשע ולא מתקן לה. ואילו לגבי שבת כיון שמותר להשתמש לאורה, ממילא צריך לעשות שמן ופתילה יפים, שמא יבוא להטות את הנר ויעבור על איסור [[מבעיר]].  
<BR/>הראשונים הקשו שלכאורה אין הכרח לזה, שהרי די שנאמר שאם כבתה זקוק לה, וממילא נלמד שצריך שמנים ופתילות יפים כדי שלא יכבה הנר (ובשבת גם אינו יכול לתקנו), ומנין יש ראיה גם שמותר להשתמש לאורה. 
<BR/>תירצו ה'''תוספות''' (ד"ה ומותר) במלשון רב הונא שאמר 'בין בחול בין בשבת', משמע שלכל אחד יש טעם בפני עצמו, שהטעם שאין מדליקין בו בשבת, הוא משום שמא יטה ולא משום כבתה זקוק לה. כן הוא גם ב'''תוספות רא"ש''' (ד"ה קסבר), וכן כתב ה'''רשב"א''' (כא א ד"ה הא) בתירוץ ראשון, וה'''ר"ן''' בחידושים (כא א ד"ה קסבר).
<BR/>ה'''רמב"ן''' (כא א ד"ה הא) לעומת זאת תירץ, שהוא אמינא שכיון שבשבת אי אפשר להזדקק לה ולחזור ולהדליקה, ממילא גם אין צריך להקפיד שיהיו הפתילות והשמנים טובים, שכיון שאפשר שלא יכבו, גם אם כבו לא אכפת לן.
<BR/>ה'''ריטב"א''' (כא א ד"ה אמר) אחר שהביא תירוץ התוס' בשם 'יש שפירשו', כתב בשם 'אחרים' שמדייקים זאת ממה שאמר 'פתילות ושמנים' שאמנם מה שהצריך רב הונא פתילות טובות הוא מטעם שכתבה זקוק לה, שהפתילה גורמת שהאור תסכסך בהם והנר כבה, אך שמן גרוע אינו גורם לכיבוי אלא לאור עמום, ובזה שייך שמא יטה. ואמנם היה בדין שהשמנים יהיו כשרים ביום חול, אלא שלא פלוג רבנן. כן הוא גם ב'''מיוחס לר"ן''' (כא א ד"ה אמר רבא) בשם ה'''רא"ה'''.

ה'''רי"ף''' (ט א) כתב שלמ"ד שמדליקין בשמנים ופתילות גרועים, מזה שהתיר להדליק בהם בשבת, יש ללמוד את '''שתי''' ההלכות, גם שאסור להשתמש לאורה דלמא אתי לאטויי, וגם שכבתה אין זקוק לה, שהרי בשבת אינו יכול להזדקק לה ולחזור ולהדליקה. מבואר בדבריו לכאורה שמההלכה הראשונה בלבד, כלומר שכבתה זקוק לה או אין זקוק לה, ניתן ללמוד אם מותר להדליק בשמנים ופתילות הפסולים לנר שבת. 
<BR/>ובאמת כתב ה'''רמב"ן''' שצריך לומר בדעתו, שההלכה השניה שמותר להשתמש לאורה, אינה מוכרחת בדברי רב הונא, אלא אמרו כן רק כדי שלא לחלוק על רב חסדא בתרתי אלא בחדא. כעין זה כתב גם ה'''רשב"א''' (כא א ד"ה הא) מדנפשיה בתירוץ שני.
<BR/>ה'''מאירי''' (כא א ד"ה כל) כתב שהסוגיה מוכחת שלא כהרי"ף, אלא שלומדים את ענין כבתה אין זקוק לה בין מהדלקת חול ובין מהדלקת שבת, שהרי אפשר היה לומר שבשבת דווקא אין זקוק לה מפני שאינו יכול, אבל ביום חול זקוק לה לחזור ולהדליקה.