הצגת המקור של הדף "תפילת הדרך"

{{בעבודה}}
{{מקורות}}

מהי תפילת הדרך, מתי אומרים אותה ודינים נוספים.

==מקור הדין==
ב'''גמרא''' בברכות {{גמרא|ברכות|כט|ב|כט:}} נאמר שאליהו אמר לרב יהודה אחיו של רב סלא חסידא - שיש להמלך בקונו לפני שיוצאים לדרך. מסביר רבי יעקב בשם רב חסדא: שצריך להגיד תפילת הדרך. וכן זה מובא בשמו - שצריך להגיד תפילת הדרך.

==נוסח התפילה==
ב'''גמרא''' שם {{גמרא|ברכות|כט|ב|כט:}} מובא גם נוסח תפילת הדרך:
{{ציטוט|תוכן=יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהַי, שֶׁתּוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתַצְעִידֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתִסְמְכֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתַצִּילֵנִי מִכַּף כׇּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב בַּדֶּרֶךְ, וְתִשְׁלַח בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂי יָדַי, וְתִתְּנֵנִי לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כׇּל רוֹאַי, בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה}}
ו'''אביי''' מוסיף שיש לאדם לשתף עצמו ביחד עם הציבור, לא להגיד את התפילה בלשון יחיד אלא בלשון רבים, כלומר: {{ציטוטון|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהֵי'''נוּ''' שֶׁתּוֹלִי'''כֵנוּ''' לְשָׁלוֹם וכו'}}.

'''רש"י''' {{בספריא|Rashi%20on%20Berakhot%2030a:1:1|ד"ה לשיתף נפשיה}} מסביר שמתוך כך תפילתו נשמעת.

מסביר ה'''פניני הלכה''' {{מ|[https://ph.yhb.org.il/10-18-01/ ברכות י"ח א']}} ע"פ ה'''מהר”ל''' {{מ|נתיב גמילות חסדים ה'}} שהמקום המוגן יותר עבור בני אדם, הוא סביבתם הטבעית, כלומר הבית או העיר. אבל כשאדם ניתק מהעיר וסביבתו ויוצא לדרך, הוא נחשף לסכנה מסוימת. ולכן מבחינה רוחנית, ההתנתקות מהציבור היא שורש הסכנה שבדרך, ולכן היוצא לדרך צריך לשתף את עצמו עם הציבור, ועל ידי כך תפילתו תתקבל יותר.

==זמנה - דין עד פרסה==
מובא בגמרא {{מ|שם}} שיש להתפלל תפילת הדרך "משעה שמהלך בדרך" - "עד פרסה". ונחלקו הראשונים להבין מה הכוונה "בעד פרסה".

{{ציטוטון|אִימַּת מְצַלֵּי? אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַב חִסְדָּא: מִשָּׁעָה שֶׁמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ{{ש}} עַד כַּמָּה? אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַב חִסְדָּא: '''עַד פַּרְסָה.'''}}

לדעת '''רש"י''' {{בספריא|Rashi%20on%20Berakhot%2030a:2:2|ד"ה עד פרסה}} - הכוונה ב"עד פרסה" זה שאפשר להתפלל כל עוד הוא בפרסה הראשונה של הדרך, אבל לא לאחר שהלך פרסה.

לדעת '''בה"ג''' {{מ|מובא ברש"י שם}} - ש"עד פרסה" הכוונה שעד דרך של פרסה ולמעלה הוא צריך להתפלל, אבל על דרך של פחות פרסה אין צריך להתפלל תפילת הדרך.

===פסיקת האחרונים===
ה'''שו"ע''' {{שו"ע|אורח חיים|קי|או"ח ק"י ז'}} פוסק להלכה כ'''בה"ג''' שיש לאומרה אלא אם כן יש לו לילך פרסה. אבל אם אין לו לילך פרסה - יגיד בלי לחתום.

ה'''רמ"א''' {{מ|שם}} מביא את דעת '''רש"י''' כלכתחילה - וכותב שלכתחילה עדיף לאומרה בפרסה הראשונה.

וכן כותב השו"ע שאם שכח מלאמרה יאמר כל זמן שהוא בדרך ובלבד שלא הגיע תוך פרסה הסמוכה לעיר. ומשם ואליך - יאמרה ללא ברכה.

=== אמירה בתוך העיר ===
מובאת ב'''משנה ברורה''' {{בספריא|Mishnah%20Berurah%20110:29|ס"ק ס"ט}} מחלוקת אחרונים - האם אפשר לומר את תפילת הדרך עוד בתוך העיר.
{{להשלים}}

==האם צריך לעמוד==
מובאת בגמרא {{מ|שם}} מחלוקת בין רב ששת לרב חסדא האם צריך לעמוד בזמן שאומרים תפילת הדרך.

'''לפי רב חסדא''': צריך לעמוד. '''לפי רב ששת''': אפשר לומר תפילת הדרך אפילו מהלך.

מסופר שרב חסדא ורב ששת היו מהלכים בדרך, רב חסדא עמד כדי להגיד תפילת הדרך, רב ששת שמע שהוא עמד - אז גם הוא עמד ואמר תפילת הדרך. כתוב ״מֵהֱיוֹת טוֹב אַל תִּקָּרֵא רַע״.

===מחלוקת הראשונים===
תוספות - 

רי"ף - 

רבינו יונה - 

===פסיקת האחרונים===
<br />

==למה לא פותחת בברוך==
{{להשלים}}

==ראו גם==

*
*

==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==

*[https://ph.yhb.org.il/10-18-01/ ספר ברכות: פרק י"ח, הלכות תפילת הדרך], באתר פניני הלכה
*

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}