ברכת ראיית חכמים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
הסוגיה נמצאת בשלבי עבודה, למשך לכל היותר, 4 חודשים: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך סוגיה זו בטרם תוסר הודעה זו. | ||
| בחלוף לכל היותר, 4 חודשים, ניתן להסירה. | |||
| בבלי: | ברכות נח א |
| רמב"ם: | ברכות י יא |
| שולחן ערוך: | אורח חיים רכד ו-ז |
ברכה שמברכים על ראיית חכם מחכמי ישראל, וברכה שמברכים על ראיית חכם מחכמי אומות העולם.
המקור בגמרא
בגמרא (ברכות נח.)[1] הובאה ברייתא האומרת שהרואה חכמי ישראל אומר "ברוך שחלק מחכמתו ליריאיו", והרואה חכמי אומות העולם אומר "ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם".
נוסח הברכה ופירושה
שם ומלכות
בגמרא, ברי"ף, וברא"ש, לא הוזכרו שם ומלכות בברכות אלו. אבל בשולחן ערוך (או"ח רכד ו-ז) העתיק ברכות אלו בשם ומלכות.
ברכת חכמי ישראל
כאמור, נוסחת הגמרא היא "שחלק מחכמתו ליריאיו". וכן הוא בשולחן ערוך (או"ח רכד ו) ובשאר פוסקים.
ברכת חכמי אומות העולם
- כאמור, נוסחת הגמרא[1] היא: "שנתן מחכמתו לבשר ודם". וכן הגיה הגר"א בגליון הגמרא: לב"ו. וכן הוא ברי"ף (מג:), ברא"ש (ט ח)[2], ובשולחן ערוך (או"ח רכד ז).
- בש"סים מאוחרים הגירסה: "שנתן מחכמתו לבריותיו".
- ברא"ש (שבש"ס וינציאה, ר"פ) הגירסא: "שחלק מחכמתו לבשר ודם".
- בקיצור פסקי הרא"ש (ט ח) הגירסה: "שחלק מחכמתו לבריותיו".
הטעם שאומרים בישראל "שחלק" ובאומות "שנתן"
הטעם שאומרים (בישראל) "ליראיו"
פירש מהרש"א (חדושי אגדות) שהוא על פי מאמר חז"ל "כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת" וכו'.
סומא
להלכה
ברכות אלו הובאו להלכה ברי"ף (מג:), במשנה תורה לרמב"ם (ברכות י יא), ברא"ש (ט ח), בטור (או"ח רכד), ובשולחן ערוך (או"ח רכד ו-ז).
האם נהגו כן בזמן הזה למעשה
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 לגירסה הבלתי מצונזרת בש"ס וינציאה, ר"פ.
- ^ בדפוסים המאוחרים.