9,976
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סמוך ונראה לכרך"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 70: | שורה 70: | ||
<BR/>כתב ה'''כסף משנה''' (ג י) שגבול אלפיים אמה היינו במרחק אווירי, ולא במידת קרקע, וכתב שנכון הוא לדעת הר"ן. | <BR/>כתב ה'''כסף משנה''' (ג י) שגבול אלפיים אמה היינו במרחק אווירי, ולא במידת קרקע, וכתב שנכון הוא לדעת הר"ן. | ||
==סמוך ונראה לעיר המסופקת== | == סמוך ונראה לעיר המסופקת == | ||
בשו"ת '''משאת משה''' (ג) כתב שלא אמרו סמוך ונראה אלא לכרך ודאי, שקורין בו רק בט"ו, אבל הסמוכים ונראים לעיר המסופקת שקורין בה בי"ד ובט"ו, הסמוכים ונראים קוראים בי"ד בלבד. והסכים כמו החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (ט). וכן העתיק ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה או), וכן פסק הרב '''כף החיים''' סופר (יא). | |||
== אופן חישוב מרחק מיל - בהליכה או בנסיעה == | |||
כתב הרב '''כף החיים''' סופר (י), להסתפק האם מחשבים את שיעור מיל לפי הליכה של אדם או לפי המרחק שבזמן זה עוברת רכבת הקיטור. והביא המחלוקת בזה לענין אבילות, וכתב שאף שיש לחלק, מ"מ למעשה אם יש כפר שהוא נראה לכרך ורחוק יותר ממיל, אבל לפי מרחק נסיעה הוא פחות ממיל, יש להקל ולהחשיב אותם כבני הכרכים ויקראו בט"ו. וסיים דמ"מ בעינן שהרכבת מגיעה לאותו הכפר. | |||
== כרך שאין בו יהודים ופולמוס פורים ירושלים תש"ט == | |||
החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (ח) התעורר לחקור, מה הדין לגבי כרך שדינו לקרוא בט"ו, ועתה גלו ממנו ישראל ואין שם קריאת המגילה (אבל הוא מיושב ע"י גויים), האם הכפרים הסמוכים לו והנראים עמו קורים בט"ו או בי"ד. והוא שם מצדד לומר שלא יקראו אלא בי"ד, דאינם חשובים לקרוא בט"ו אלא כאשר סמוכים ונראים לכרך שגם הוא קורא בט"ו. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||