9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תענית אסתר"
אין תקציר עריכה
| שורה 9: | שורה 9: | ||
== היחס למגילת תענית == | == היחס למגילת תענית == | ||
ה'''משנה''' (תענית ב ח) אומרת שכל הימים הכתובים במגילת תענית שאסור להספיד בהם, כמו כן אסור להספיד ביום שלפניהם, אך ביום שלאחריהם מותר. ואילו ימים שאסור להתענות בהם, מותר להתענות לפניהם ולאחריהם. | ה'''משנה''' (תענית ב ח) אומרת שכל הימים הכתובים במגילת תענית שאסור להספיד בהם, כמו כן אסור להספיד ביום שלפניהם, אך ביום שלאחריהם מותר. ואילו ימים שאסור להתענות בהם, מותר להתענות לפניהם ולאחריהם. | ||
<BR/> | <BR/>ולדעת ר' יוסי שם, בימים שאסור להספיד, אסור להספיד גם ביום שלפניהם וגם ביום שלאחריהם. ואילו ביום שאסור רק להתענות, כמו כן אסור להתענות לפניו אך מותר להתענות ביום שלאחריו. | ||
ה'''גמרא''' (תענית יח א) מביאה מחלוקת אמוראים לענין הלכה. לדעת רב הלכה כר' יוסי שאוסר בין לפניו ובין לאחריו, וכן דעת ר' יוחנן. ואילו לדעת שמואל הלכה כרבן שמעון בן גמליאל, שמובאת דעתו בברייתא שמתיר בין לפניו ובין לאחריו. | ה'''גמרא''' (תענית יח א) מביאה מחלוקת אמוראים לענין הלכה. לדעת רב הלכה כר' יוסי שאוסר בין לפניו ובין לאחריו, וכן דעת ר' יוחנן. ואילו לדעת שמואל הלכה כרבן שמעון בן גמליאל, שמובאת דעתו בברייתא שמתיר בין לפניו ובין לאחריו. | ||
הראשונים שואלים, אם הלכה כר' יוסי שאסור להתענות בימים שלפניהם, איך אנו מתענים יום לפני פורים, והרי אף שבטלה מגילת תענית, פורים וחנוכה לא בטלו? | |||
'''בעל המאור''' (מגילה ד א) מביא דברי '''רבנו אפרים''' שסובר שאסור להספיד ביום שקודם חנוכה וביום לאחריו, ולגבי פורים - בני העיירות אסורים בט"ו להספיד ולהתענות ובי"ג להספיד, ובני הכרכים אסורים בין בהספד ובין בתענית לפניו ולאחריו. | |||
<BR/>בעל המאור עצמו השיג על דברי רבנו אפרים, וסובר שבאמת לפי ר' יוסי כולם אסורים בתענית לפניהם ומותרים לאחריהם, ובהספד מותרים לפניהם ולאחריהם, ולפי זה צריך ליישב את המנהג להתענות קודם פורים. ומתרץ בעה"מ לחלק בין בני עיירות לבני הכרכים, שבני העיירות מחוייבים בפורים לא מכח מגילת תענית אלא מכח מגילת אסתר, שהיא דברי קבלה, ואינם צריכים חיזוק שהם כדברי תורה, ולכן מותרים בתענית לפני פורים. אך בני הכרכים שהם מחוייבים ביום י"ד רק מכח מגילת תענית, להם יש איסור תענית גם ביום שלפניו, כלומר בי"ג. | |||
<BR/>ועוד הביא שיש שסבורים לומר שהאידנא בטלה מגילת תענית, ואף שחנוכה ופורים לא בטלו, מ"מ לפניהם ולאחריהם בטלו. אך בעה"מ חולק על זה וסובר שאי אפשר לומר כן, שהרי ר' יוסי עצמו אומר במסכת ראש השנה שבטלה מגילת תענית, ובכ"ז רב פוסק כוותיה במסכת תענית, לגבי לפניהם ולאחריהם. | |||
ה'''תוספות''' (יח א ד"ה רב אמר) כתבו כהתירוץ השני שהביא בעל המאור, שחנוכה ופורים אף שהם עצמם לא בטלו, מכל מקום הדינים שלפניהם ולאחריהם בטלו. | |||
<BR/>וכן הסכים ה'''רא"ש''' (מגילה א ח) שהימים שקודם חנוכה ופורים לא עדיפים על שאר ימי מגילת תענית, ואם הם בטלו, כל שכן שהימים שקודם חנוכה ופורים. ולכן נהגו להתענות בי"ג אדר. | <BR/>וכן הסכים ה'''רא"ש''' (מגילה א ח) שהימים שקודם חנוכה ופורים לא עדיפים על שאר ימי מגילת תענית, ואם הם בטלו, כל שכן שהימים שקודם חנוכה ופורים. ולכן נהגו להתענות בי"ג אדר. | ||
<BR/>כן כתב גם ה'''ריטב"א''' (מגילה ב א ד"ה ומכאן יש) בשם בעל המאור, וכן הוא ב'''טור''' (אורח חיים תרפו). | |||
<BR/>כן כתב גם ה'''ריטב"א''' (מגילה ב א ד"ה ומכאן יש) בשם | <BR/>אמנם הרא"ש הוסיף, שלפי הטעם שכתב שזהו [[#טעם המנהג להתענות|זכר להתקהלות בזמן אסתר]], אם כן תענית אסתר היא תקנת חכמים קודם שבטלה למגילת תענית. | ||
ה'''ראבי"ה''' (ב מגילה תקנ, תקנט) כתב לתרץ שיום י"ג באדר, לפי מגילת תענית הוא יום ניקנור, וכיון שהוא בטל ככל ימי מגילת תענית, ממילא בטל הוא לגמרי גם מדין יום שלפני פורים. ובשם '''רבנו שמואל בן נטרונאי''' כתב טעם אחר, שחנוכה ופורים מעלתם כשל תורה, ואינם צריכים חיזוק, ולכן אין להם דין של יום שלפניהם ולאחריהם. וכן העתיק ה'''מרדכי''' (מגילה א תשעו), וכעין זה כתב גם בספר ה'''אגודה''' (מגילה ג א). | ה'''ראבי"ה''' (ב מגילה תקנ, תקנט) כתב לתרץ שיום י"ג באדר, לפי מגילת תענית הוא יום ניקנור, וכיון שהוא בטל ככל ימי מגילת תענית, ממילא בטל הוא לגמרי גם מדין יום שלפני פורים. ובשם '''רבנו שמואל בן נטרונאי''' כתב טעם אחר, שחנוכה ופורים מעלתם כשל תורה, ואינם צריכים חיזוק, ולכן אין להם דין של יום שלפניהם ולאחריהם. וכן העתיק ה'''מרדכי''' (מגילה א תשעו), וכעין זה כתב גם בספר ה'''אגודה''' (מגילה ג א). | ||