הבדלים בין גרסאות בדף "גדר כתב"

גדר כתב (עריכה)

גרסה מ־15:47, 5 באפריל 2018

הוסרו 169 בתים , 15:47, 5 באפריל 2018

←‏כתב בלוע

Egb 2006

147

עריכות

@@ שורה 112: / שורה 112: @@
 == כתב בלוע ==
 === דין כתב בלוע ===
-בגיטין דף יט ע"ב כתוב ששמואל אומר שאדם שנתן פיסת נייר לאשתו ואמר לה שזה גט, היא מגורשת, מפני שאנו חוששים שמא בשעת הנתינה זה באמת היה גט עם כתב שאיננו בלוע. הגמרא מקשה על כך מברייתא שאומרת שאם אדם נתן לאשה שטר ואמר לה שזה גט, ואז מיד אח"כ זרק אותה לאש או לים היא מגורשת. ניתן לדייק משם שזה רק כשיש כתב ניכר אבל איפה שזה בכלל לא ניכר, לא בסתירה לשמואל.  הגמרא מתרצת ששמואל רק התכוון לאחר שפולטים את הדיו. אך הגמרא מקשה על כך שאם כן, רק עכשיו הדיו נפלט ולא בשעת הנתינה. אלא הגמרא מבהירה ששמואל רק התכוון שחוששים לגירושין אבל באמת היא עדיין נאסרת על העולם.
+[https://www.sefaria.org.il/Gittin.19b.13?lang=he&with=all&lang2=he  בגיטין דף יט ע"ב] כתוב ששמואל אומר שאדם שנתן פיסת נייר לאשתו ואמר לה שזה גט, היא מגורשת, מפני שאנו חוששים שמא בשעת הנתינה זה באמת היה גט עם כתב שאיננו בלוע. הגמרא מקשה על כך מברייתא שאומרת שאם אדם נתן לאשה שטר ואמר לה שזה גט, ואז מיד אח"כ זרק אותה לאש או לים היא מגורשת. ניתן לדייק משם שזה רק כשיש כתב ניכר אבל איפה שזה בכלל לא ניכר, לא. הבנה זו סותרת לכאורה את סברת שמואל שלא פסק כך.  הגמרא מתרצת ששמואל רק התכוון לאחר שפולטים את הדיו. אך הגמרא מקשה על כך שאם כן, רק עכשיו הדיו נפלט ולא בשעת הנתינה. הגמרא בסוף מבהירה ששמואל רק התכוון שחוששים לגירושין, ולא שהיא ודאי מגורשת.
-לפי הסבר רש"י ותוס' שם אותיות בלועות אינם נחשבות לכתב. כל החשש היא האם בשעת הנתינה הכתב לא היה בלוע.  כלומר, לפי שיטתם כתב מהווה כלי תקשורתי, העברת מסר או אינפורמציה.
+לפי הסבר [https://www.sefaria.org.il/Gittin.19b.16?lang=he&p2=Rashi_on_Gittin.19b.16.1&lang2=he  רש"י] [https://www.sefaria.org.il/Gittin.19b.15?lang=he&with=Tosafot&lang2=he  ותוספות] שם אותיות בלועות אינם נחשבות לכתב. כל החשש היא האם בשעת הנתינה הכתב לא היה בלוע.  כלומר, לפי שיטתם כתב מהווה כלי תקשורתי, העברת מסר או אינפורמציה. אין משמעות לאותיות שאינם נראות.
-לעומתם, כל חכמי ספרד המונה את הריטב"א, הרשב"א והרמב"ן סוברים שמדובר בשאלה אחרת לחלוטין. השאלה של הגמרא לשיטתם היא האם כתב בלוע הוא פסול או לא. הם לא קיבלו את נקודת ההנחה של רש"י ותוס' גדולי חכמי צרפת באותה העת, שכתב בלוע איננה נחשבת כתב. לשיטתם של חכמי ספרד ברור שבשעת הנתינה הכתב כבר היה בלוע, והשאלה היא האם זה עדיין נחשב כתב. לפי חכמי ספרד, השאלה "וכי פליט מאי הוי? השתא הוא דפליט" הוא קשה. הריטב"א מסביר שהכוונה שאולי כתב בלוע לא נחשב כתב, ואם כן הכתב שיצא רק נוצר עכשיו ולא היה נחשב לכתב בשעת נתינה, שאז הוא היה בלוע. אמנם, קיימת מחלוקת פנימית בין הרשב"א לריטב"א אם לא בדקו אותה האם עדיין יש את החשש הנ"ל. לפי הרשב"א זה נחשב לספק ספקא ולכן לא חוששים לכך, ואילו לפי הריטב"א זה כן נחשב עדיין ספק כי הבעל נאמן שהיה בפנים כתב שנבלע.
+לעומתם, חכמי ספרד [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40901&st=&pgnum=29&hilite=  הריטב"א], [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91#%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%98_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91  הרשב"א] [https://www.sefaria.org.il/Gittin.19b.16?lang=he&with=Ramban&lang2=he  והרמב"ן] סוברים שהשאלה היא האם כתב בלוע הוא פסול או לא. כלומר, ברור שבשעת הנתינה הכתב כבר היה בלוע, והשאלה היא האם זה עדיין נחשב כתב. הריטב"א מסביר את השאלה "וכי פליט מאי הוי? השתא הוא דפליט" שהכוונה היא שאולי כתב בלוע לא נחשב כתב, ואם כן הכתב שיצא רק נוצר עכשיו ולא היה נחשב לכתב בשעת נתינה, שאז הוא היה בלוע. אמנם, קיימת מחלוקת פנימית בין הרשב"א לריטב"א אם לא בדקו אותה האם עדיין יש את החשש הנ"ל. לפי הרשב"א זה נחשב לספק ספקא ולכן לא חוששים לכך, ואילו לפי הריטב"א זה כן נחשב עדיין ספק כי הבעל נאמן שהיה בפנים כתב שנבלע.
 ====== פסיקת ההלכה ======
-השולחן ערוך (אבה"ע סימן קל"ה סע, ד) כותב שאם נתן לה נייר חלק אם בודקים אז חוששים. משמע שלא הולך כשיטת התוס' כי הוא נתן נייר חלק. הבית שמואל שם דייק כך גם כן, ומחדש שאולי התוספות בעצמם רק דיברו על פי ההוא אמינא של הסוגיה אך למסקנה מסכימים גם כן, אך הוא מתקשה שם שקשה לא לקבל את הסברא שכתב שאיננו נראה יכול להיחשב לכתב. בנוסף, משמע מדבריו כרשב"א. אמנם בספריא הגירסה מתאימה יותר לריטב"א וכן בטור אבה"ע קל"ה נראה כמוהו.
+השולחן ערוך ([https://www.sefaria.org.il/Shulchan_Arukh,_Even_HaEzer.135.4?lang=he&with=B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IX&lang2=he  אבה"ע סימן קל"ה סע' ד]) כותב שאם נתן לה נייר חלק אם בודקים אז חוששים. משמע שאינו הולך כשיטת התוספות כי הוא נתן נייר חלק. הבית שמואל שם דייק כך גם כן, ומחדש שאולי התוספות בעצמם רק דיברו על פי ההוא אמינא של הסוגיה אך למסקנה מסכימים גם כן, אך הוא מתקשה שם שקשה לא לקבל את הסברא שכתב שאיננו נראה יכול להיחשב לכתב. בנוסף, משמע מדבריו כשיטת הריטב"א כשיטת הרשב"א, וסובר שגם אם לא בדקו עדיין יש ספק.
 ====== שימוש בכתב עבור עדים אנאלפביתיים ======
-לפי הסבר רש"י ניתן יהיה לכאורה להשתמש בזה עבור עדים אנאלפביתים, אלא אם כן התוס' גם דורש שהם יוסיפו חומר במעשה הכתיבה. אך צריך להעיר שזה לא מסתבר שהרי גם בחק ירכות אין תוספת חומר וזה עדיין נחשב כתיבה. אולם לפי חכמי ספרד לא כי זה ספק כתב גם כשזה בלוע, אז לא בטוח שהם כותבים כלום בתהליך הפליטה. אך בירושלמי כתוב גם כן שזה לא עובד "וכתב" ולא ושפך. ומסבירים שם בגמרא שזה המקרה. כלומר, הפלטת דיו לא נחשב כתיבה.
+השאלה האם ניתן להשתמש בטכניקה שהעדים יפליטו את החתימות וכך יכתבו את החתימות שלהם לכאורה תלויה במחלוקת הנ"ל. לפי הסבר רש"י ניתן יהיה לכאורה להשתמש בזה עבור עדים אנאלפביתים, אלא אם כן התוספות גם דורש שהם יוסיפו חומר במעשה הכתב, אך זה לא מסתבר שהרי גם בחק ירכות אין תוספת חומר וזה עדיין נחשב כתיבה. אולם לפי חכמי ספרד לא כי זה ספק כתב גם כשזה בלוע, אז לא בטוח שהם כותבים כלום בתהליך הפליטה. אך בירושלמי כתוב גם כן שזה לא עובד "וכתב" ולא ושפך. ומסבירים שם בגמרא שזה המקרה. כלומר, הפלטת דיו לא נחשב כתיבה.
 ===== דין כתב בלוע בשבת =====
-בסוגיה הקודמת לגבי כתב על גבי כתב אמרנו שיש מחלוקת האם חייב שתיים אם עשה זאת בשבת או לא. או שהוא חייב רק משום כותב או שגם משום מוחק. אם כן יוצא שרש"י ותוספות הולכים לפי השיטה שזה רק מתקן כמו התורת גיטין כי גם פה זה לא נחשב כותב לפלוט. אך אם כן קשה על הפני יהושע שם שהסביר את התוספות שהכתב העליון הוא הכתב העיקרי, ושרק בעדים אנאלפביתים לא כי הם מתבססים על הכתב התחתון זה לא נחשב כמוחק. ניתן להסביר שגם פה מפני שזה בנוי על הכתב התחתון שבלעדיו לא ניתן לכתוב, וזה מתבסס על המי מילין המובלע, זה גם כן נחשב רק כמתקן ולא מוחק. אך כתוב בירושלמי על מקרה שבו שולחים מכתב במי מילין והשני בא ושופך על זה דיו כדי לגלות את זה, האם זה נחשב ככותב, והגמרא שמה הוכיחה ממימרא של רבי יוחנן וריש לקיש שאמרו שהכותב בדיו על גבי סיקרא חייב משום כותב (ויש אומרים שגם משום מוחק). משתמע מהירושלמי שגם במקרה שהשני שופך על זה דיו אחר כך נראה שהוא חייב משום כותב.
+[https://www.mechon-mamre.org/b/r/r2112.htm  בירושלמי בשבת פי"ב ה"ד] הגמרא שואלת האם במקרה שבו שולחים מכתב במי מילין והשני בא ושופך על זה דיו כדי לגלות את זה השני חייב משום כותב בשבת. הגמרא מוכיחה שכן מהמימרא של רבי יוחנן וריש לקיש שאמרו שהכותב בדיו על גבי סיקרא חייב משום כותב ויש אומרים שגם משום מוחק.
-הפרי מגדים כותב שמי שכותב בחלב ושאפשר לגלות את זה עם אש, חייב על זה בשבת מדרבנן. ניתן להבין את עמדתו באחת משלושה דרכים. ההבנה הראשונה היא שמפני שהוא לא מוסיף שום חומר אלא רק משתמש באש לגלות את זה, זה לא נקרא כותב.  הבנה נוספת יכולה להיות שהפרי מגדים הבין שהדימוי שהירושלמי הביא בין דיו על גבי סיקרא לבין הכתב הבלוע זה לא דימוי מלא אלא רק שזה גזירה, אך לא ברמה של דאורייתא כמו דיו על גבי סיקרא. ההבנה השלישית שיכולה להיות היא שהפרי מגדים באמת סובר שגם סיקרא על גבי דיו זה רק דרבנן. הסבר זה ראינו כבר בתירוץ הסתירה ברמב"ם מקודם לגבי כתב על גבי כתב. הסבר זה דחוק כי גם זה לא נראה בלשון הגמרא כשהיא כותב ש"חייב משום כותב".
+הפרי מגדים ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41250&st=&pgnum=222  או"ח משבצות זהב סימן ש"מ ס"ק ג]) כותב שאם נכתב משהו בחלב ושאפשר לגלות את זה עם אש, אסור לגלות את זה בשבת מדרבנן. ניתן להבין את עמדתו באחת משלושה דרכים. ההבנה הראשונה היא שמפני שהוא לא מוסיף שום חומר אלא רק משתמש באש לגלות את זה, זה לא נקרא כותב.הבנה זו היא קשה שהרי בחק ירכות לא מוסיפים חומר וזה בכל זאת נחשב ככותב. הבנה נוספת יכולה להיות שהפרי מגדים הבין שהדימוי שהירושלמי הביא בין דיו על גבי סיקרא לבין הכתב הבלוע הוא לא דימוי מלא אלא רק שזה גזירה, אך לא ברמה של דאורייתא כמו דיו על גבי סיקרא. ההבנה השלישית שיכולה להיות היא שהפרי מגדים באמת סובר שגם סיקרא על גבי דיו זה רק דרבנן. הסבר זה ראינו כבר בתירוץ הסתירה ברמב"ם מקודם לגבי כתב על גבי כתב. הסבר זה דחוק כי גם זה לא נראה בלשון הגמרא כשהיא כותב ש"חייב משום כותב".
-הרב צבי פסח פרנק בשו"ת הר צבי יו"ד סימן רל מוכיח מהירושלמי הנ"ל שבאמת כתב נסתר נחשב כתב. הגרצפ"פ בסופו של דבר מסביר שכתב בלוע נחשב לכתב מפני שהפני משה כותב שהכתב הראשון נחשב לכתב, אז מי ששופך דיו על גבי מי מילין מובלע עובר בשבת על שניים משום כותב ומשום מוחק בדומה לדיו על גבי סיקרא שעובר שם משום כותב ומשום מוחק. מזה שעובר משום מוחק מוכח שזה היה כתב, אחרת אי אפשר היה למחוק את זה. הרב צבי פסח פרנק כתב שגם רש"י מסכים עם זה ושרש"י דיבר רק על מקרה שבו התיקון נעשה על ידי הוספת חומר, אך ניתן לדחות את זה שכתב לא תלוי בתוספת חומר שהרי חק ירכות נחשב לכתב למרות שאין תוספת חומר.
+הרב צבי פסח פרנק [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22460&st=&pgnum=227  בשו"ת הר צבי יו"ד סימן רל] מוכיח מהירושלמי הנ"ל שכתב נסתר נחשב כתב, מפני שהפני משה כותב שהכתב הראשון נחשב לכתב, אז מי ששופך דיו על גבי מי מילין מובלע עובר בשבת על שניים משום כותב ומשום מוחק בדומה לדיו על גבי סיקרא שעובר שם משום כותב ומשום מוחק. מזה שעובר משום מוחק מוכח שזה היה כתב, אחרת אי אפשר היה למחוק את זה. הרב צבי פסח פרנק כתב שגם רש"י מסכים עם זה ושרש"י דיבר רק על מקרה שבו התיקון יכול להעשות רק על ידי הוספת חומר.
-הרב ישראל רוזן בתחומין כותב שההוכחה של הרצפ"פ מהירושלמי איננה הוכחה מפני שהפני משה שם לא התכוון לדמות את זה לגמרי אלא רק בצד של הכתיבה ולא של המחיקה. והסבר זה נראה גם מסברה שהרי זה תלוי בכתב התחתון וזה בא לגלות אותו וזה תלוי בכתב הבלוע התחתון, אז איפה מחיקתו בזה?! סברא זו כתב הפני יהושע גם כן לעניין כתב על גבי כתב לעדים אנאלפביתיים שאינם מתכוונים למחוק את הכתב התחתון.יוצא שהרב ישראל רוזן למסקנה פסק כשיטת רש"י ותוספות שהכתב הבלוע לא נחשב לכתב.
+הרב ישראל רוזן בתחומין כותב שההוכחה של הרצפ"פ מהירושלמי איננה הוכחה מפני שהפני משה שם לא התכוון לדמות את זה לגמרי אלא רק בצד של הכתיבה ולא של המחיקה. והסבר זה נראה גם מסברה שהרי זה תלוי בכתב התחתון וזה בא לגלות אותו וזה תלוי בכתב הבלוע התחתון, אז קשה לומר שזה בה למחוק אותו. סברא זו כתב הפני יהושע גם כן לעניין כתב על גבי כתב לעדים אנאלפביתיים שאינם מתכוונים למחוק את הכתב התחתון. יוצא שהרב ישראל רוזן למסקנה פסק כשיטת רש"י ותוספות שהכתב הבלוע לא נחשב לכתב.
 == דין חק תוכות ==