הבדלים בין גרסאות בדף "חיוב הדלקת נר שבת"

חיוב הדלקת נר שבת (עריכה)

גרסה מ־11:02, 27 בדצמבר 2015

הוסרו 752 בתים , 11:02, 27 בדצמבר 2015

מ

←‏אין לו לחם כלל

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

9,905

עריכות

@@ שורה 53: / שורה 53: @@
 ====אין לו לחם כלל====
-עיין ב'''רא"ש''' (פסחים י יז) שהביא ראיה לשיטת רבנו תם שסובר ש[[אין מקדשים על הפת]], מגמרא דילן, דאיבעיא ליה לרבא דנר חנוכה וקידוש היום איזה מהם עדיף, ומאי מיבעיא ליה, והרי יכול לקדש על הפת, אלא מוכח שאין מקדשים על הפת. אבל הרא"ש שם בסוף דבריו דחה ראיה זו, וכתב שכיון שעיקר מצוות הקידוש היא על היין ס"ד דידחה נר חנוכה. וכתב ה'''קרבן נתנאל''' שם (מ), דלפי"ז מיושב גם אמאי לא נימא דיוצא בקידוש של תפילה, וא"כ פשיטא דנר ביתו עדיף, די"ל כדברי הרא"ש, דעיקר הקידוש הוא על היין ולא בתפילה.<BR/>
+כתב ה'''מגן אברהם''' (ד) שמי שאין לו אפילו לחם, יש לו להקדים לקנותו על פני נר לשבת, ולא אמרה הגמרא דנר קודם אלא ליין, אבל פת קודם לנר. והביא ראיה מה'''רא"ש''' (פסחים י יז) שכתב דמגמ' דילן מוכח ד[[אין מקדשין על הפת]] שהרי איבעיא ליה לרבא נר חנוכה וקידוש היום איזה מהם עדיף, ומאי מיבעיא ליה, והרי יכול לקדש על הפת, אלא מוכח שאין מקדשים על הפת (ועיין שם ברא"ש שהוא כתב כן לדעת ר"ת וליה לא ס"ל), ומוכח דאיירי ביש לו פת. וסיים המג"א, דמ"מ די לו בלחם לאכול, ויקח נר קודם לשאר מאכלים.<BR/>
-והקשה ה'''מגן אברהם''' (ד) דאמאי לא משני הרא"ש דלית ליה פת, ולכך מיבעיא ליה מה עדיף אם נר ביתו או קידוש, ונפלה הראיה לשיטת ר"ת. אלא כתב המג"א דמכאן מוכח דפת קודם לכל, אפילו לנר של שבת. אך אם יש לו לחם לאכול, דיו, ויקח נר קודם לשאר מאכלים.<BR/>
+וב'''פרי מגדים''' כתב דלא סגי בכזית, אלא בעינן לחם כדי שביעה, ומשמע דמ"מ בחד סגי, אבל ב'''מחצית השקל''' הסתפק בזה אי בעינן [[לחם משנה]] קודם לנר או לא.
+ולכאורה יש להביא ראיה לדברי המג"א גם מדברי הר"ן הנ"ל שכתב בטעם קדימת נר ליין, שהוא משום שיכול לקדש על הפת, ומוכח דבאין לו פת, פת קודם.<BR/>
 וב'''משנה ברורה''' (ט) הכריע כדברי המג"א אלו דפת קודם לנר, וסיים דמ"מ סגי בנר אחד כעיקר הדין, והשאר יוציא על מאכלי שבת. <BR/>
-וב'''פרי מגדים''' כתב דלא סגי בכזית, אלא בעינן לחם כדי שביעה, ומשמע דמ"מ בחד סגי, אבל ב'''מחצית השקל''' הסתפק בזה אי בעינן [[לחם משנה]] קודם לנר או לא.
-וב'''הגהות ר' עקיבא איגר''' על גליון השו"ע כתב על דברי המג"א הללו שאינם מוכרחים, שאפשר שטעם הרא"ש דיש לקנות פת קודם לנר, הוא מפני שס"ל שאינו יוצא ידי חובת קידוש דאורייתא בלא פת, ד[[אין קידוש אלא במקום סעודה]], ועל זה מקשה הרא"ש דאי אמרינן דשרי לקדש על הפת, א"כ אף ידי דרבנן יצא, ומאי קמיבעיא ליה לרבא אי יין לקידוש עדיף, אלא ע"כ דאין לקדש על הפת כלל. אמנם סיים רעק"א דהמג"א לשיטתו, דס"ל בסי' רעג דקידוש במקום סעודה אף [[במיני תרגימא יוצא]], וא"כ יש לומר דהכא אית ליה מיני תרגימא ולית ליה פת, ולכך מוכיח מדברי הרא"ש דמ"מ פת עדיף מנר. וכ"כ בס' '''מחצית השקל''' דהמג"א אזיל בשיטת הגאונים דאית ליה מיני תרגימא וחשיב קידוש במקום סעודה.
+וב'''הגהות ר' עקיבא איגר''' על גליון השו"ע כתב על דברי המג"א הללו שהוא לשיטתו אזיל דס"ל שקידוש במקום סעודה חשיב גם במיני תרגימא, ולכך אפשר דהכא איירי ביש לו מיני תרגימא ולית ליה פת, אך למ"ד דקידוש במקום סעודה הוא דווקא בפת, אפשר שהרא"ש כתב דאיירי ביש לו פת, מפני שאי לית ליה, לא יי"ח קידוש במקום סעודה.
 כתב ה'''פרי מגדים''' שאפשר שאף מי שאוכל בחצר, ויש לו אורה מן החוץ, אפ"ה נר ביתו עדיף משום שלום בית. ולפי"ז ה"ה האידנא דיש אור חשמל, אפ"ה צריך לקנות נר לשבת קודם לשאר מאכלים מלבד לחם. ולכאורה תליא בפירוש המושג שלום בית, ע' [[#קדימת נר שבת לנר חנוכה וליין לקידוש|לעיל]] בשם המאירי שני פירושים, אבל בפמ"ג לא משמע דתולה בפירושים השונים.