הבדלים בין גרסאות בדף "תחילת זמן קריאת שמע של שחרית"

מאיזה זמן ביום מותר לקרוא קריאת שמע של שחרית לכתחילה ובדיעבד, ואיזה זמן הוא עדיף ומצוה מן המובחר.

הראשונים פסקו כולם כאביי שזמן קריאת שמע הוא כותיקין, אלא שלא בהכרח יש בזה סתירה לשאר הזמנים שהוזכרו במשנה ובגמרא, ולכן ביארו את החילוקים השונים בזמנים, לכתחילה ובדיעבד.

ה'''תוספות''' (יומא לז ב ד"ה אמר אביי) כתבו שגם הותיקין מודים שזמן קריאת שמע הוא עד ג' שעות, אלא שלמצוה מן המובחר היו קוראים עם הנץ החמה. וקמ"ל אביי שאף שיכול לקרוא את שמע משיכיר וכדעת אחרים, מ"מ צריך להמתין מעט עד הנץ כדי לסמוך גאולה לתפילה.  

כן כתב גם ה'''רא"ש''' וכן הוא בקצרה בתוספות בברכות (ט ב ד"ה לקריאת שמע)<ref>יש להעיר שהתוס' בברכות לא הזכירו את הזמן של 'משיכיר', ונראה לכאורה מדבריהם שזמן קריאת שמע הוא מעלות השחר, אמנם מדבריהם ביומא (לז ב ד"ה אמר אביי) מבואר שמסכימים להלכה שתחילת הזמן הוא משיכיר ולא משעלה עמוד השחר. והרא"ש כתב שזמן קריאת שמע לכתחילה הוא משיכיר בין תכלת ללבן ולא הזכיר משיכיר את חבירו. אך בהמשך דבריו מביא דברי הירושלמי שאין בין השיעורים הללו הבדל.</ref>.

<BR/>ה'''רא"ש''' (א ט) כתב כדברי הרי"ף (יובא להלן) שיכול לקרוא מעלות השחר רק בשעת הדחק כגון שצריך לצאת לדרך ואינו יכול לקרוא בזמנה. אך הרא"ש לא אומר זאת ביחס לזמן המוזכר במשנה 'משיכיר' אלא כהסבר בפני עצמו לסוגיה שם, וקצת משמע בדבריו שמתייחס ל'''כל''' הזמן שבין עלות השחר להנץ החמה<ref>אלא שבסוגיה שלנו מפורש בדבריו שתחילת זמן הקריאה הוא משיכיר, ואף אביי מודה בזה. ואולי צ"ל שסבירא ליה שאין הלכה כרשב"י בהא, ואף בדיעבד ובשעת הדחק אינו יוצא ידי חובה קודם משיכיר.</ref>.   

<BR/>לעומת זאת ה'''תוספות''' (ח ב ד"ה לא לעולם) כן העירו על הסתירה בין דברי רשב"י למשנה, ויישבו את הסתירה בכך שרשב"י לא דק, ואין כוונתו מעלות השחר ממש אלא משיכיר, ולפי דבריהם אסור לכאורה לקרוא קריאת שמע קודם זמן זה, אפילו בשעת הדחק, ואם קרא לא יצא אפילו בדיעבד וצריך לחזור ולקרוא.

=== שיטת רבנו יונה והמאירי ===  

<BR/>כמו כן ברבנו יונה מפורש שבדיעבד או בשעת הדחק יוצא ידי חובה כבר מעלות השחר, דבר שאינו מפורש בתוספות וברא"ש, וייתכן שלא יודו לזה.

עוד כתב, שיש מי שאומר שמי שקרא קודם עלות השחר כאשר לא היה בסכנה, לא יצא ידי חובה, שהרי שנינו שהקורא את שמע עם אנשי משמר לא יצא ידי חובתו.

ה'''מאירי''' (ט ב ד"ה ומ"מ ותיקין) תירץ באופן אחר, שהניצוצות היו יוצאים מהנברשת לפני הנץ מכח זהרורי האדומומיות שהיו ניכרים בה, ואז היו קוראים ומתפללים בנץ.<BR/>

'''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה ומצינו) הביא מגמרא זו ראיה, שגם מי שלא קורא קודם הנץ, יש לו להקדים ולקרוא מוקדם ככל שיכול, וכמו שהעם בירושלים היו קוראים מיד כשהיתה החמה זורחת והיו הניצוצות ניתזין מן המנורה.

=== שיטת הרי"ף והרמב"ם ===

ה'''רי"ף''' (ד ב) הביא את מחלוקת התנאים בענין התחלת זמן קריאת שמע, וציטט גם דברי רב הונא ואביי ואת דברי הברייתא אודות הותיקין, ולבסוף כתב 'וכן הלכתא'. והוסיף הרי"ף שלא כל אחד יכול לכוון תפילתו ולעשות כן, ואפילו הכי מצוה לקרותה רק מעט קודם הנץ כדי שיתפלל אחר הנץ החמה, והעיקר שמתפלל ביום, אפילו שלא מתפלל עם הנץ ממש. <BR/>

לענין הברייתות דרשב"י, כותב ה'''רי"ף''' (ברכות ב א) ששתיהן להלכה, אך לאחר עלות השחר מותר לקרוא קריאת שמע של שחרית רק בדיעבד או בשעת הדחק, כגון שהיה משכים לצאת לדרך, אבל בסתמא אין לקרוא מיד אחר עלות השחר. <BR/>

'''בעל המאור''' (ב א) סבור ששתי הברייתות של רשב"י חלוקות זו על זו, והלכה כהברייתא השניה שזמן קריאת שמע של שחרית הוא מהנץ החמה בלבד, וקודם לכן הוא זמן לקריאת שמע של ערבית, ואם קרא של יום לא יצא. <BR/>

<BR/>ועוד ראיה מביא ממסכת יומא (לז ב) שכתוב שם שהקורא את שמע עם אנשי משמר לא יצא ידי חובתו, לפי שהם קוראים אחר עמוד השחר קודם הנץ.  

<BR/>ובסוף דבריו מוכיח מהגמרא להלן (ל א) שהמשכים לצאת לדרך מביאים לו שופר ותוקע, לולב ומנענע, מגילה וקורא, וכשיגיע זמן קריאת שמע קורא. הרי להדיא שאף ששאר דברים מותר קודם הנץ אחר עלות השחר, קריאת שמע לא מותר אלא בעונתה.

== הערות שוליים ==

[[קטגוריה: ברכות ח:]]

[[קטגוריה: ברכות ט:]]

[[קטגוריה: יומא לז:]]

[[קטגוריה:קריאת שמע פרק א]]

[[קטגוריה:אורח חיים סימן נח]]