9,997
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תחילת זמן קריאת שמע של שחרית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←שלחן ערוך ואחרונים
| (8 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
כשיטה זו סוברים גם ה'''ריטב"א''' (ט א ד"ה אמר ר' אחא, ט ב ד"ה לקריאת שמע) וה'''רשב"א''' (ח ב ד"ה ולענין קריאה של שחר), אלא שהם כתבו במפורש שהקורא אחר עלות השחר קודם משיכיר, יוצא ידי חובתו בידעבד, וזאת על פי דברי רשב"י בברייתות, וכפי שכתב הרי"ף. | כשיטה זו סוברים גם ה'''ריטב"א''' (ט א ד"ה אמר ר' אחא, ט ב ד"ה לקריאת שמע) וה'''רשב"א''' (ח ב ד"ה ולענין קריאה של שחר), אלא שהם כתבו במפורש שהקורא אחר עלות השחר קודם משיכיר, יוצא ידי חובתו בידעבד, וזאת על פי דברי רשב"י בברייתות, וכפי שכתב הרי"ף. | ||
<BR/>גם ה'''טור''' (אורח חיים נח) כתב שתחילת זמן קריאת שמע של שחרית הוא משיכיר את חבירו, ושמצוה מן המובחר לקראה כותיקין מעט קודם הנץ החמה כדי לסמוך גאולה לתפילה. ומי שהוא אנוס וצריך לצאת לדרך, יכול לקראה מעלות השחר, וכן בדיעבד אם קרא מזמן זה יצא. | |||
=== שיטת רבנו יונה והמאירי === | === שיטת רבנו יונה והמאירי === | ||
| שורה 77: | שורה 78: | ||
ה'''בית יוסף''' (אורח חיים נח ד"ה ומ"ש רבנו וכן כתב הרמב"ם) מסביר שהרמב"ם סובר שאביי חולק על רב הונא, ולית ליה כל הזמנים שהוזכרו במשנה, אלא רק קריאת שמע כותיקין עם הנץ, ואמנם בדיעבד ובשעת הדחק | ה'''בית יוסף''' (אורח חיים נח ד"ה ומ"ש רבנו וכן כתב הרמב"ם) מסביר שהרמב"ם סובר שאביי חולק על רב הונא, ולית ליה כל הזמנים שהוזכרו במשנה, אלא רק קריאת שמע כותיקין עם הנץ, ואמנם בדיעבד ובשעת הדחק | ||
=== שיטות | === שיטות הראשונים שזמן קריאת שמע לאחר הנץ החמה === | ||
==== בעל המאור ==== | ==== בעל המאור ==== | ||
'''בעל המאור''' (ב א) סבור ששתי הברייתות של רשב"י חלוקות זו על זו, והלכה כהברייתא השניה שזמן קריאת שמע של שחרית הוא מהנץ החמה בלבד, וקודם לכן הוא זמן לקריאת שמע של ערבית, ואם קרא של יום לא יצא. <BR/> | '''בעל המאור''' (ב א) סבור ששתי הברייתות של רשב"י חלוקות זו על זו, והלכה כהברייתא השניה שזמן קריאת שמע של שחרית הוא מהנץ החמה בלבד, וקודם לכן הוא זמן לקריאת שמע של ערבית, ואם קרא של יום לא יצא. <BR/> | ||
| שורה 84: | שורה 85: | ||
<BR/>ובסוף דבריו מוכיח מהגמרא להלן (ל א) שהמשכים לצאת לדרך מביאים לו שופר ותוקע, לולב ומנענע, מגילה וקורא, וכשיגיע זמן קריאת שמע קורא. הרי להדיא שאף ששאר דברים מותר קודם הנץ אחר עלות השחר, קריאת שמע לא מותר אלא בעונתה. | <BR/>ובסוף דבריו מוכיח מהגמרא להלן (ל א) שהמשכים לצאת לדרך מביאים לו שופר ותוקע, לולב ומנענע, מגילה וקורא, וכשיגיע זמן קריאת שמע קורא. הרי להדיא שאף ששאר דברים מותר קודם הנץ אחר עלות השחר, קריאת שמע לא מותר אלא בעונתה. | ||
==== רבנו תם ==== | ==== רבנו תם וראבי"ה ==== | ||
'''רבנו תם''' (יומא לז ב ד"ה אמר) גם הוא מפרש שזמן קריאת קריאת שמע הוא לאחר הנץ כפשט הברייתא ביומא שזמן קריאת שמע הוא לאחר שהחמה זורחת והניצוצות יוצאים ממנה. וכתב שהותיקין שהיו ממהרים לקרוא קריאת שמע קודם הנץ, שלא כדין היו עושים, ועשו כן מפני התפילה, שרצו להתפלל מיד עם הזריחה ולסמוך גאולה לתפילה. ומה שאמר אביי 'לקריאת שמע כותיקין' אין כוונתו קודם לנץ אלא לסימן בעלמא, כשם שהותיקין היו מקדימים מעט לפני הנץ, כן אנו יש לנו לקרוא מיד אחר הנץ. וכתב לזה ראיה מהמשנה במגילה, שכל דבר שמצותו ביום, עושים אותו לכתחילה אחר בנץ, ורק בדיעבד יצא מעלות השחר. | '''רבנו תם''' (יומא לז ב ד"ה אמר) גם הוא מפרש שזמן קריאת קריאת שמע הוא לאחר הנץ כפשט הברייתא ביומא שזמן קריאת שמע הוא לאחר שהחמה זורחת והניצוצות יוצאים ממנה. וכתב שהותיקין שהיו ממהרים לקרוא קריאת שמע קודם הנץ, שלא כדין היו עושים, ועשו כן מפני התפילה, שרצו להתפלל מיד עם הזריחה ולסמוך גאולה לתפילה. ומה שאמר אביי 'לקריאת שמע כותיקין' אין כוונתו קודם לנץ אלא לסימן בעלמא, כשם שהותיקין היו מקדימים מעט לפני הנץ, כן אנו יש לנו לקרוא מיד אחר הנץ. וכתב לזה ראיה מהמשנה במגילה, שכל דבר שמצותו ביום, עושים אותו לכתחילה אחר בנץ, ורק בדיעבד יצא מעלות השחר. | ||
<BR/>שיטתו זו נתבארה בהרחבה ב'''ספר הישר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1300&st=&pgnum=36&hilite= (שו"ת ח א)], שם ביאר שמעלת הותיקין לא היתה כלל מצד קריאת שמע אלא מצד תפילה, שהיו מזדרזים לתפילה, וכדי להסמיך גאולה לתפילה, היו מקדימין לקרוא קודם הנץ. | |||
כן סובר גם ה'''ראבי"ה''' (א ברכות כה) שהלכה כרשב"י בלישנא בתרא, ולפני עלות השחר אינו יוצא ידי חובת קריאת שמע של שחרית. ולמד כן מהגמרא לקמן (כט ב) שלר' אליעזר האומר העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים, שלפירוש אחד בגמרא הכוונה שאינו מתפלל עם דמדומי חמה, ופירש הראבי"ה שהכוונה גם לתפילת השחר, וכיון שאין הלכה כר' אליעזר, ממילא יוצא שאין להתפלל עם דמדומי חמה. | |||
הרב '''פרי חדש''' (אורח חיים נח ד"ה זמן קריאת שמע) הרבה להקשות על שיטת רבנו תם, ואף דחה ראייתו ממסכת מגילה, שאינו ענין לכאן דכתיב 'בשכבך ובקומך' ואינו דומה לשאר מצוות שזמנן מהנץ החמה, והראיה שהרי לר' אליעזר אף בדיעבד אינו יוצא אחר הנץ, ובודאי לא פליג על המשנה במגילה. | |||
==== רבנו חננאל ==== | ==== רבנו חננאל ==== | ||
הראשונים הביאו שיטת '''רבנו חננאל''' שגם הוא סובר שזמן קריאת שמע הוא לאחר הנץ, ומפרש שהותיקין היו גומרים אותה עם הנץ החמה, הכוונה שהיו מתחילים לקרוא אותה עם הנץ החמה (גומרים לשון קוראים), ומה שדורשים 'ייראוך עם שמש' הכוונה לקבלת עול מלכות שמים ולא לתפילה. ופסק להלכה כרשב"י משמיה דר' עקיבא שרק בדיעבד יש לקרוא קודם הנץ החמה, אך לכתחילה זמן קריאת שמע הוא לאחר הנץ. כן כתבו בשמו ה'''תוספות''' (יומא לז ב ד"ה אמר) וה'''רא"ש''' בפסקים (א י) ובתוספותיו (ט ב ד"ה לק"ש). | הראשונים הביאו שיטת '''רבנו חננאל''' שגם הוא סובר שזמן קריאת שמע הוא לאחר הנץ, ומפרש שהותיקין היו גומרים אותה עם הנץ החמה, הכוונה שהיו מתחילים לקרוא אותה עם הנץ החמה (גומרים לשון קוראים), ומה שדורשים 'ייראוך עם שמש' הכוונה לקבלת עול מלכות שמים ולא לתפילה. ופסק להלכה כרשב"י משמיה דר' עקיבא שרק בדיעבד יש לקרוא קודם הנץ החמה, אך לכתחילה זמן קריאת שמע הוא לאחר הנץ. כן כתבו בשמו ה'''תוספות''' (יומא לז ב ד"ה אמר) וה'''רא"ש''' בפסקים (א י) ובתוספותיו (ט ב ד"ה לק"ש). | ||
<BR/>אמנם הם הקשו על דבריו, שמשמע שהפסוק 'ייראוך עם שמש' מדבר על תפילה ולא על קריאת שמע, וגם לא הלשון 'גומרים' משמע גומרים לגמרי את הקריאה כדי שיוכלו להתפלל ולסמוך גאולה לתפילה. | <BR/>אמנם הם הקשו על דבריו, שמשמע שהפסוק 'ייראוך עם שמש' מדבר על תפילה ולא על קריאת שמע, וגם לא הלשון 'גומרים' משמע גומרים לגמרי את הקריאה כדי שיוכלו להתפלל ולסמוך גאולה לתפילה. | ||
<BR/>הרב '''פרי חדש''' (נח א ד"ה זמן קריאת שמע) הוסיף קושיה מהגמרא להלן שאומרת "אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרוא '''עד שלא תנץ החמה'''", ומעמידה שם הגמרא כותיקין, הרי שמוכח שותיקין היו קורים קודם הנץ. | |||
== שלחן ערוך ואחרונים == | |||
{{להשלים}} | |||
=== לכתחילה === | |||
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים נח א) פסק כדעת הטור והרא"ש ורוב הראשונים, שזמן קריאת שמע של שחרית לכתחילה הוא משיכיר את חבירו הרגיל עמו קצת בריחוק ד' אמות ויכירנו. | |||
<BR/>וכמו כן מצוה מן המובחר לקרותה כותיקין שהוא זמן מעט קודם הנץ החמה, כדי שיסיים קריאת שמע עם הנץ ויעמוד בתפילה מיד. | |||
<BR/>עוד הוסיף השלחן ערוך (ב), שגם מי שלא קרא קודם הנץ החמה, יש לו להקדים ולקרותה ככל שיוכל. וזהו מדברי רבנו יונה המובא לעיל. | |||
לעומת זאת דעת הרב '''פרי חדש''' (ד"ה זמן קריאת שמע) שיש לפסוק למעשה כהרמב"ם והרי"ף שתחילת זמן קריאת שמע הוא כותיקין ולא קודם לכן, ואינו רק מצוה מן המובחר אלא מעיקר הדין, שסוברים הם שאביי חלוק על רב הונא, וזמן קריאת שמע הוא כותיקין שזהו הזמן שרובא דאינשי קמים ממיטתם. | |||
<BR/>ב'''ברכי יוסף''' (נח ב) יישב דעת השלחן ערוך, שהלך בתר רבנו יונה שפירש בדעת הרי"ף שסובר שזהו רק למצוה מן המובחר. אבל סיים הברכ"י שיש להחמיר כדברי הפרי חדש, שכן הוא יוצא ידי חובה לכולי עלמא. | |||
=== אנוס ודיעבד === | |||
{{להשלים}} | |||
לענין אונס ודיעבד, הסכים ה'''שלחן ערוך''' (ג-ד) כדברי רוב ככל הראשונים שיוצא מעלות השחר. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||