סמוך ונראה לכרך

מקורות
בבלי:	מגילה ב ב, ג ב
רמב"ם:	מגילה א י
שולחן ערוך:	אורח חיים תרפח ב

דין הבתים הסמוכים לכרך או הנראים עמו, לענין קריאת המגילה בט"ו.

מקורות חז"ל

אומרת ר' יהושע בן לוי בגמרא (מגילה ב ב), שכרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נידון ככרך, כלומר שדינם לקרוא את המגילה בט"ו באדר, ולא בי"ד. ולשאלת הגמרא 'עד כמה', עונה ר' ירמיה ואיתימא ר' חייא בר אבא 'עד מיל'.
עוד מביאה הגמרא להלן (ג ב) ברייתא, שאין צורך שיהיה הבית סמוך ונראה, אלא סמוך אף שאינו נראה ונראה אף שאינו סמוך. ומבארת הגמרא שנראה אף שאינו סמוך הוא בכגון שיושבת העיר בראש ההר, שאז אפשר לראות ממנה את הבתים שמחוצה לה, אף שאינם סמוכים. ואילו סמוך אף שאינו נראה ייתכן בכגון שיושבת העיר בנחל, שאינה יכולה לראות את הבתים הסמוכים לה, ומ"מ כיון שסמוכים הם דינם לקרוא בט"ו כמותה.

האם המרחק מיל קאי על סמוך או על נראה או על שניהם

הנה בגמרא אינו מבואר האם הגבלת המרחק למיל מתייחסת לסמוך או לנראה, ונחלקו בזה הפוסקים כדלהלן.

שיטת רש"י ורוב הראשונים

רש"י (ב ב ד"ה עד כמה) מפרש שהגבלת מיל קאי רק על סמוך. וכן נותנת הסברה, שהרי אם גם נראה אינו קורא בט"ו אלא אם כן הוא סמוך מיל, הרי ששוב אין צורך בהיותו נראה, אלא דינו לקרוא בט"ו ככרך מדין סמוך. וכדברי רש"י מבואר כבר ברבנו חננאל (ב ב ד"ה וכמה, ג ב ד"ה אריב"ל), וכן כתבו גם הרשב"א (ב ב ד"ה וכמה), הריטב"א (ב ב ד"ה ועד כמה) בשם רבותיו, רבנו יהונתן (ב ב), המאירי (ב ב ד"ה אע"פ), וכן משמע בראב"ן (מגילה).