450
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סמוך ונראה לכרך"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שיטת הר"ן ופירוש דבריו: כנדצ''ל
(←שיטת הר"ן ופירוש דבריו: כנדצ''ל) |
|||
| (10 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||מגילה ב ב, ג ב|מגילה א א|מגילה וחנוכה א י|אורח חיים תרפח ב}} | |||
{{מקורות||מגילה ב ב, ג ב||מגילה וחנוכה א י|אורח חיים תרפח ב}} | דין עיירות וכפרים הסמוכים לכרך או הנראים עמו, לענין קריאת המגילה בט"ו באדר. | ||
דין עיירות וכפרים הסמוכים לכרך או הנראים עמו, לענין קריאת המגילה בט"ו. | |||
==מקורות חז"ל== | ==מקורות חז"ל== | ||
| שורה 9: | שורה 8: | ||
==האם המרחק מיל קאי על סמוך או על נראה או על שניהם== | ==האם המרחק מיל קאי על סמוך או על נראה או על שניהם== | ||
הנה בגמרא אינו מבואר האם הגבלת המרחק למיל מתייחסת לסמוך או לנראה, שאמנם לפום ריהטא נראה שהגדרת מיל קאי רק על סמוך, שהרי אם גם נראה אינו קורא בט"ו אלא אם כן הוא סמוך מיל, הרי ששוב אין צורך בהיותו נראה, אלא דינו לקרוא בט"ו ככרך מדין סמוך. | הנה בגמרא אינו מבואר האם הגבלת המרחק למיל מתייחסת לסמוך או לנראה, שאמנם לפום ריהטא נראה שהגדרת מיל קאי רק על סמוך, שהרי אם גם נראה אינו קורא בט"ו אלא אם כן הוא סמוך מיל, הרי ששוב אין צורך בהיותו נראה, אלא דינו לקרוא בט"ו ככרך מדין סמוך. | ||
<BR/>אלא שבגמרא ההגבלה למיל נאמרה בדף ב: על דברי ריב"ל | <BR/>אלא שבגמרא ההגבלה למיל נאמרה בדף ב: על דברי ריב"ל כפשטם שדיבר על סמוך ונראה יחד, ואילו רק בדף ג: מובאת הברייתא שמפרטת סמוך אע"פ שאינו נראה ונראה אע"פ שאינו סמוך. לכן יש צורך לעיין מהו היחס הנכון בין הגמרות הללו. ונחלקו בזה הפוסקים כדלהלן. | ||
===שיטת רוב הראשונים === | ===שיטת רוב הראשונים === | ||
'''רש"י''' (ב ב ד"ה עד כמה) מפרש שהגבלת מיל קאי רק על סמוך, וכפשט הסברה. כדברי רש"י מבואר כבר ב'''רבנו חננאל''' (ב ב ד"ה וכמה, ג ב ד"ה אריב"ל), וכן כתבו גם ה'''רשב"א''' (ב ב ד"ה וכמה) | '''רש"י''' (ב ב ד"ה עד כמה) מפרש שהגבלת מיל קאי רק על סמוך, וכפשט הסברה. כדברי רש"י מבואר כבר ב'''רבנו חננאל''' (ב ב ד"ה וכמה, ג ב ד"ה אריב"ל), וכן כתבו גם ה'''רשב"א''' (ב ב ד"ה וכמה), '''רבנו יהונתן''' (ב ב), ה'''מאירי''' (ב ב ד"ה אע"פ), וכן משמע ב'''ראב"ן''' (מגילה), וכן הוא ב'''חידושי הר"ן''' (ב ב ד"ה אמרינן)<ref>אמנם ראה להלן, שבדפי הרי"ף כתב הר"ן לפרש באופן אחר.</ref>. | ||
<BR/>ה'''ריטב"א''' (ב ב ד"ה ועד כמה) גם הוא כתב בשם רבותיו כשיטה זו, אך בענין 'נראה' הוסיף שכל שהוא נראה עמו ומשתתף עמו בענייניהם לית ליה שיעורא. כלומר גם נראה, אף שאינו מוגבל מבחינת המרחק, על כל פנים בעינן שיהיה משתתף עם העיר בענייניהם. | |||
===שיטת רי"ף ורמב"ם === | ===שיטת רי"ף ורמב"ם === | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
'''מהר"ם אלשקר''' (קי) פירש דברי הר"ן, שהוא סובר שודאי לא ייתכן ש'נראה' יהיה לו דין כרך אפילו רחוק הרבה, כפי שמסיים דבריו, לכן הביא הר"ן בתחילת דבריו, שגם ב'נראה' בעינן שיהיה תוך התחום. כלומר, אף שאפשר שיהיה רחוק יותר ממיל, מ"מ עדיין בעינן שיהיה תוך התחום ובלבד שתהיה גם נראית עמו, ומיל מתייחס לסמוך בלבד. ובפירוש שני כתב הר"ן דמיל קאי אתרווייהו, ולפי זה נדחית הברייתא 'נראה אע"פ שאינו סמוך' שהרי גם בנראה בעינן סמוך. | '''מהר"ם אלשקר''' (קי) פירש דברי הר"ן, שהוא סובר שודאי לא ייתכן ש'נראה' יהיה לו דין כרך אפילו רחוק הרבה, כפי שמסיים דבריו, לכן הביא הר"ן בתחילת דבריו, שגם ב'נראה' בעינן שיהיה תוך התחום. כלומר, אף שאפשר שיהיה רחוק יותר ממיל, מ"מ עדיין בעינן שיהיה תוך התחום ובלבד שתהיה גם נראית עמו, ומיל מתייחס לסמוך בלבד. ובפירוש שני כתב הר"ן דמיל קאי אתרווייהו, ולפי זה נדחית הברייתא 'נראה אע"פ שאינו סמוך' שהרי גם בנראה בעינן סמוך. | ||
<BR/>ה'''פרי חדש''' (תרפח ב) גם הוא פירש דברי ה'יש מפרשים' כדברי מהר"ם אלשקר, אך את הפירוש השני 'אי נמי' לא פירש שהגמרות חלוקות, אלא שמיל מתייחס גם לסמוך וגם לנראה<ref>ראה ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ג), שתמה על דברי הפר"ח שלכאורה הם הם דברי הב"י. ולכא' לא דק, כי הב"י מפרש תחילת דברי הר"ן דמיל קאי אסמוך בלבד, | <BR/>ה'''פרי חדש''' (תרפח ב) גם הוא פירש דברי ה'יש מפרשים' כדברי מהר"ם אלשקר, אך את הפירוש השני 'אי נמי' לא פירש שהגמרות חלוקות, אלא שמיל מתייחס גם לסמוך וגם לנראה<ref>ראה ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ג), שתמה על דברי הפר"ח שלכאורה הם הם דברי הב"י. ולכא' לא דק, כי הב"י מפרש תחילת דברי הר"ן דמיל קאי אסמוך בלבד, ואילו הפר"ח מפרש דקאי אתרווייהו.</ref>, אלא שסמוך הוא בכפוף לתחום העיר, שאם זהו מחוץ לתחום העיר אף שהוא פחות ממיל, אינו נידון ככרך. ואילו נראה אינו מתחשב עם תחום העיר, שכל זמן שהוא נראה, אפילו הוא חוץ לתחום, חשיב ככרך, ובלבד שיהיה תוך מיל. ולבסוף סיים הר"ן שגם אם נפרש שמיל לא קאי על נראה, מ"מ לא מסתבר להרחיקו כמה פרסאות. ומסיק הפר"ח שזוהי דעת הרמב"ם והטור, שגם בנראה בעינן שלא יהיו רחוקים ממיל. | ||
== שלחן ערוך ואחרונים == | == שלחן ערוך ואחרונים == | ||
מרן ה'''שלחן ערוך''' (תרפח ב) כתב להלכה כדברי הטור, ופירט נראים אף שאינם סמוכים, כגון שיושבים בהר, וסמוכים אף שאינם נראים כגון שיושבים בעמק, ובלבד שלא יהיו רחוקים יותר ממיל. | מרן ה'''שלחן ערוך''' (תרפח ב) כתב להלכה כדברי הטור, ופירט נראים אף שאינם סמוכים, כגון שיושבים בהר, וסמוכים אף שאינם נראים כגון שיושבים בעמק, ובלבד שלא יהיו רחוקים יותר ממיל. | ||
<BR/>לכאורה גם בדברי מרן אפשר לשוב ולהסתפק האם כוונתו גם על סמוך וגם על נראה או רק על סמוך. ה'''מגן אברהם''' (ג) כותב שמכך ששינה השו"ע את הסדר ממה שסידר הטור, וכתב קודם נראה ואחר כך סמוך, מבואר שסובר שגדר מיל מתייחס רק לסמוך, אבל נראה אפילו רחוק הרבה הוי ככרך. וזהו כשיטת רש"י ורבנו חננאל, וכפי שכתב המגיד משנה בדעת הרמב"ם. וכן למד ה'''גר"א''' (ד"ה ובלבד) בדעת השו"ע, וכן דעת ה'''משנה ברורה''' (ו) וכפי שהכריע ב'''שער הציון''' (ז). | <BR/>לכאורה גם בדברי מרן אפשר לשוב ולהסתפק האם כוונתו גם על סמוך וגם על נראה או רק על סמוך. ה'''מגן אברהם''' (ג) כותב שמכך ששינה השו"ע את הסדר ממה שסידר הטור, וכתב קודם נראה ואחר כך סמוך, מבואר שסובר שגדר מיל מתייחס רק לסמוך, אבל נראה אפילו רחוק הרבה הוי ככרך. וזהו כשיטת רש"י ורבנו חננאל, וכפי שכתב המגיד משנה בדעת הרמב"ם. וכן למד ה'''גר"א''' (ד"ה ובלבד) בדעת השו"ע, וכן דעת ה'''משנה ברורה''' (ו) וכפי שהכריע ב'''שער הציון''' (ז). | ||
<BR/>ב'''לבוש''' (ב) כשהעתיק הלכה זו שינה מלשון מרן, והחזיר הדבר לכמו שכתוב בטור, וכתב ה'''אליה זוטא''' (ג) ו'''אליה רבה''' (ד) שאמנם לפי מרן משמע הלשון דקאי אסמוך, אבל לפי הלבוש משמע דקאי גם אנראה. | |||
ה'''טורי זהב''' (ג) כתב לחדש, שאמנם מיל מתייחס לשניהם, אבל מיל ד'נראה' מחשבים בלא שיפוע ההר, כלומר אם העיר יושבת בהר והכרך בעמק, לא מחשבים את שיפוע ההר שהעיר יושבת בראשו, אלא מתחילים למדוד מקצה ההר עד הכרך, ואם אין בו יותר ממיל חשיב נראה, כאילו כל ההר נחשב לחלק מהעיר. לעומת זאת כאשר אין העיר יושבת בהר ואין לה מעלת 'נראה', אין מודדים את השיפוע אלא מידת המרחק. וראה שם בדבריו, שכתב להוכיח כן מלשון הגמרא. | ה'''טורי זהב''' (ג) כתב לחדש, שאמנם מיל מתייחס לשניהם, אבל מיל ד'נראה' מחשבים בלא שיפוע ההר, כלומר אם העיר יושבת בהר והכרך בעמק, לא מחשבים את שיפוע ההר שהעיר יושבת בראשו, אלא מתחילים למדוד מקצה ההר עד הכרך, ואם אין בו יותר ממיל חשיב נראה, כאילו כל ההר נחשב לחלק מהעיר. לעומת זאת כאשר אין העיר יושבת בהר ואין לה מעלת 'נראה', אין מודדים את השיפוע אלא מידת המרחק. וראה שם בדבריו, שכתב להוכיח כן מלשון הגמרא. | ||
| שורה 57: | שורה 58: | ||
דעת ה'''פרי חדש''' שבין סמוך ובין נראה הוא עד מיל, אלא שסמוך הוא בתוך תחום העיר, ואילו נראה הוא אפילו חוץ תחום העיר כל זמן שהוא נראה. אך מ"מ תרווייהו תוך מיל. וכן למד בדעת השלחן ערוך. | דעת ה'''פרי חדש''' שבין סמוך ובין נראה הוא עד מיל, אלא שסמוך הוא בתוך תחום העיר, ואילו נראה הוא אפילו חוץ תחום העיר כל זמן שהוא נראה. אך מ"מ תרווייהו תוך מיל. וכן למד בדעת השלחן ערוך. | ||
<BR/>גם דעת הרב '''אליה רבה''' (ד) להלכה שבנראה בעינן תוך מיל, ובסמוך בעינן תוך התחום. | |||
החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (ז) מצדד שדעת מרן דקאי אסמוך, מדשינה הסדר ותמה על הפר"ח שכתב שהמחבר נמשך אחר הטור והרמב"ם. אך לענין הלכה מכריע הברכ"י, שכיון שהטור והרמב"ם סתמו, | החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (ז) מצדד שדעת מרן דקאי אסמוך, מדשינה הסדר ותמה על הפר"ח שכתב שהמחבר נמשך אחר הטור והרמב"ם. אך לענין הלכה מכריע הברכ"י, שכיון שהטור והרמב"ם סתמו, והר"ן כתב להדיא דגם בנראה בעינן מיל, ובדעת מרן יש להסתפק, לכן כפרים הנראים אין לדונם ככרך אם הם רחוקים יותר ממיל. וכן פסק אחריו הרב '''כף החיים''' סופר (ט). | ||
== גדר סמוך == | == גדר סמוך == | ||
{{להשלים|פסקה=כן}} | |||
כתב ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ג) שמתחשב מתחומי העיר שכתב הר"ן, הוא לענין מיסים וארנוניות. | כתב ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ג) שמתחשב מתחומי העיר שכתב הר"ן, הוא לענין מיסים וארנוניות. | ||
== גדר נראה == | == גדר נראה == | ||
{{להשלים|פסקה=כן}} | |||
כתב ה'''מאירי''' (ב ב ד"ה אע"פ) שנראים הדברים שלא חשיב 'נראה' אלא אם כן הוא מאותו מחוז וטפל לו, כדרך שאמרו 'חשבון ובנותיה בית שאן ובנותיה'. עוד כתב שיש לפרש ש'נראה' היינו ש'''כל''' אותו הכפר נראה איתו להדיא. | כתב ה'''מאירי''' (ב ב ד"ה אע"פ) שנראים הדברים שלא חשיב 'נראה' אלא אם כן הוא מאותו מחוז וטפל לו, כדרך שאמרו 'חשבון ובנותיה בית שאן ובנותיה'. עוד כתב שיש לפרש ש'נראה' היינו ש'''כל''' אותו הכפר נראה איתו להדיא. | ||
<BR/>ב'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ב א) כתב שנראה וסמוך זה דווקא מתחום העיר, כלומר אפילו שהתחום רחוק מקצה העיר ברוח אחת, מודדים משם. ודייק זאת מהלשון 'נראה' ולא קאמר 'רואין'. וסיים דמ"מ אם היה רחוק כמה פרסאות אין לדונו בדין 'נראה' אף שרואין אותו מן הכרך. | <BR/>ב'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ב א) כתב שנראה וסמוך זה דווקא מתחום העיר, כלומר אפילו שהתחום רחוק מקצה העיר ברוח אחת, מודדים משם. ודייק זאת מהלשון 'נראה' ולא קאמר 'רואין'. וסיים דמ"מ אם היה רחוק כמה פרסאות אין לדונו בדין 'נראה' אף שרואין אותו מן הכרך. | ||
| שורה 69: | שורה 73: | ||
== סמוך ונראה לעיר המסופקת == | == סמוך ונראה לעיר המסופקת == | ||
בשו"ת '''משאת משה''' (ג) כתב שלא אמרו סמוך ונראה אלא לכרך ודאי, שקורין בו רק בט"ו, אבל הסמוכים ונראים לעיר המסופקת שקורין בה בי"ד ובט"ו, הסמוכים ונראים קוראים בי"ד בלבד. והסכים | בשו"ת '''משאת משה''' (ג) כתב שלא אמרו סמוך ונראה אלא לכרך ודאי, שקורין בו רק בט"ו, אבל הסמוכים ונראים לעיר המסופקת שקורין בה בי"ד ובט"ו, הסמוכים ונראים קוראים בי"ד בלבד. והסכים עמו החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (ט). וכן העתיק ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה או), וכן פסק הרב '''כף החיים''' סופר (יא). | ||
<BR/>אמנם הרב '''חזון איש''' (אורח חיים קנג ג ד"ה במ"ב) תמה על זה, היות שדין סמוך ונראה נלמד מפסוק, הרי שגם הסמוך הוא סמוך בספק ויש לו לקרוא יומיים. וכתב לדינא שאין לנו לחלק בין כרך לבין סמוך לו בלא מקור, ומסתמא הן שוין. | |||
== אופן חישוב מרחק מיל - בהליכה או בנסיעה == | == אופן חישוב מרחק מיל - בהליכה או בנסיעה == | ||
כתב הרב '''כף החיים''' סופר (י), להסתפק האם מחשבים את שיעור מיל לפי הליכה של אדם או לפי המרחק שבזמן זה עוברת רכבת הקיטור. והביא המחלוקת בזה לענין אבילות, וכתב שאף שיש לחלק, מ"מ למעשה אם יש כפר שהוא נראה לכרך ורחוק יותר ממיל, אבל לפי מרחק נסיעה הוא פחות ממיל, יש להקל ולהחשיב אותם כבני הכרכים ויקראו בט"ו. וסיים דמ"מ בעינן שהרכבת מגיעה לאותו הכפר. | כתב הרב '''כף החיים''' סופר (י), להסתפק האם מחשבים את שיעור מיל לפי הליכה של אדם או לפי המרחק שבזמן זה עוברת רכבת הקיטור. והביא המחלוקת בזה לענין אבילות, וכתב שאף שיש לחלק, מ"מ למעשה אם יש כפר שהוא נראה לכרך ורחוק יותר ממיל, אבל לפי מרחק נסיעה הוא פחות ממיל, יש להקל ולהחשיב אותם כבני הכרכים ויקראו בט"ו. וסיים דמ"מ בעינן שהרכבת מגיעה לאותו הכפר. | ||
== כרך שאין בו יהודים | == כרך שאין בו יהודים == | ||
החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (ח) | החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (ח) האריך לחקור, מה הדין לגבי כרך שדינו לקרוא בט"ו, ועתה גלו ממנו ישראל ואין שם קריאת המגילה (אבל הוא מיושב ע"י גויים), האם הכפרים הסמוכים לו והנראים עמו קורים בט"ו או בי"ד. והוא שם מצדד לומר שלא יקראו אלא בי"ד, דאינם חשובים לקרוא בט"ו אלא כאשר סמוכים ונראים לכרך שגם הוא קורא בט"ו. וכן פסק הרב '''כף החיים''' (יב). | ||
=== פולמוס פורים ירושלים תש"ט === | |||
{{להשלים|פסקה=כן}} | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||