הבדלים בין גרסאות בדף "סמוך ונראה לכרך"

<BR/>אלא שבגמרא ההגבלה למיל נאמרה בדף ב: על דברי ריב"ל כשפשטם שדיבר על סמוך ונראה יחד, ואילו רק בדף ג: מובאת הברייתא שמפרטת סמוך אע"פ שאינו נראה ונראה אע"פ שאינו סמוך. לכן יש צורך לעיין מהו היחס הנכון בין הגמרות הללו. ונחלקו בזה הפוסקים כדלהלן.

<BR/>ה'''פרי חדש''' (תרפח ב) גם הוא פירש דברי ה'יש מפרשים' כדברי מהר"ם אלשקר, אך את הפירוש השני 'אי נמי' לא פירש שהגמרות חלוקות, אלא שמיל מתייחס גם לסמוך וגם לנראה<ref>ראה ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ג), שתמה על דברי הפר"ח שלכאורה הם הם דברי הב"י. ולכא' לא דק, כי הב"י מפרש תחילת דברי הר"ן דמיל קאי אסמוך בלבד, אילו הפר"ח מפרש דקאי אתרווייהו.</ref>, אלא שסמוך הוא בכפוף לתחום העיר, שאם זהו מחוץ לתחום העיר אף שהוא פחות ממיל, אינו נידון ככרך. ואילו נראה אינו מתחשב עם תחום העיר, שכל זמן שהוא נראה, אפילו הוא חוץ לתחום, חשיב ככרך, ובלבד שיהיה תוך מיל. ולבסוף סיים הר"ן שגם אם נפרש שמיל לא קאי על נראה, מ"מ לא מסתבר להרחיקו כמה פרסאות. ומסיק הפר"ח שזוהי דעת הרמב"ם והטור, שגם בנראה בעינן שלא יהיו רחוקים ממיל.

החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (ז) מצדד שדעת מרן דקאי אסמוך, מדשינה הסדר ותמה על הפר"ח שכתב שהמחבר נמשך אחר הטור והרמב"ם. אך לענין הלכה מכריע הברכ"י, שכיון שהטור והרמב"ם סתמו, והרן כתב להדיא דגם בנראה בעינן מיל, ובדעת מרן יש להסתפק, לכן כפרים הנראים אין לדונם ככרך אם הם רחוקים יותר ממיל. וכן פסק אחריו הרב '''כף החיים''' סופר (ט).

בשו"ת '''משאת משה''' (ג) כתב שלא אמרו סמוך ונראה אלא לכרך ודאי, שקורין בו רק בט"ו, אבל הסמוכים ונראים לעיר המסופקת שקורין בה בי"ד ובט"ו, הסמוכים ונראים קוראים בי"ד בלבד. והסכים כמו החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (ט). וכן העתיק ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה או), וכן פסק הרב '''כף החיים''' סופר (יא).