134
עריכות
שורה 18: | שורה 18: | ||
בהגדרת המושג "חמץ נוקשה" נחלקו, לכאורה, המפרשים: '''רבנו חננאל''' (פסחים מג.) כתב: "פי' נוקשה- שאינו חמץ גמור" . לעומתו כתב '''הריטב"א''' (מב. ד"ה "ר' אליעזר"): "נוקשה... חמץ רע שאינו ראוי לאכילה", וכ"כ '''רש"י''' (מג. ד"ה "מאן תנא"). ונחלקו האחרונים אם "עכ"פ ראוי לאכילה קצת" או שאינו ראוי לאכילה כלל. בד"ה "והאוכלו בארבעים", | בהגדרת המושג "חמץ נוקשה" נחלקו, לכאורה, המפרשים: '''רבנו חננאל''' (פסחים מג.) כתב: "פי' נוקשה- שאינו חמץ גמור" . לעומתו כתב '''הריטב"א''' (מב. ד"ה "ר' אליעזר"): "נוקשה... חמץ רע שאינו ראוי לאכילה", וכ"כ '''רש"י''' (מג. ד"ה "מאן תנא"). ונחלקו האחרונים אם "עכ"פ ראוי לאכילה קצת" או שאינו ראוי לאכילה כלל. בד"ה "והאוכלו בארבעים", מתייחס רש"י לשאור, שהוגדר ע"י הגמ' כחמץ נוקשה. רש"י מוסיף שם להגדרת חמץ נוקשה, שהסיבה לכך שהוא אינו ראוי לאכילה היא שהחמיץ קצת ולא גמר. לדעת '''המג"א''' (או"ח סי' תמ"ב א') וה'''פמ"ג''' (פתיחה כוללת פתיחה להלכות פסח ח"ב פ"ב) הראשונים הנ"ל אכן חולקים בהגדרת "חמץ נוקשה". אמנם ל"'''מנחת ברוך'''" (סימן מ"ד) אין מחלוקת: גם לרש"י וסיעתו, הגדרת חמץ נוקשה הוא שלא נעשה חמץ גמור, ומה שנקטו שאינו ראוי לאכילה הוא בדרך "סימן", כלומר: בדר"כ חמץ שאינו מגיר לגמרו הוא אינו ראוי לאכילה. | ||
עריכות