הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ נוקשה"

בהגדרת המושג "חמץ נוקשה" נחלקו, לכאורה, המפרשים: '''רבנו חננאל''' (פסחים מג.) כתב: "פי' נוקשה- שאינו חמץ גמור" . לעומתו כתב '''הריטב"א''' (מב. ד"ה "ר' אליעזר"): "נוקשה... חמץ רע שאינו ראוי לאכילה", וכ"כ '''רש"י''' (מג. ד"ה "מאן תנא"). ונחלקו האחרונים אם "עכ"פ ראוי לאכילה קצת" או שאינו ראוי לאכילה כלל. בד"ה "והאוכלו בארבעים", ביחס לשאור, שהוגדר ע"י הגמ' כחמץ נוקשה, הוסיף רש"י בהגדרת חמץ נוקשה, שהסיבה לכך שהוא אינו ראוי לאכילה היא שהחמיץ קצת ולא גמר. לדעת '''המג"א''' (או"ח סי' תמ"ב א') וה'''פמ"ג''' (פתיחה להלכות פסח ח"ב פ"ב) הראשונים הנ"ל אכן חולקים בהגדרת "חמץ נוקשה". אמנם ל"'''מנחת ברוך'''" (סימן מ"ד) אין מחלוקת: גם לרש"י וסיעתו, הגדרת חמץ נוקשה הוא שלא נעשה חמץ גמור, ומה שנקטו שאינו ראוי לאכילה הוא בדרך "סימן", כלומר: בדר"כ חמץ שאינו מגיר לגמרו הוא אינו ראוי לאכילה.