הבדלים בין גרסאות בדף "יציאה מארץ ישראל"

יציאה מארץ ישראל (עריכה)

גרסה מ־00:56, 3 במאי 2016

נוספו 274 בתים , 00:56, 3 במאי 2016

אין תקציר עריכה

יאיר וסרטיל

40

עריכות

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 == הקדמה - מעלת הארץ ==
-את גודל התשוקה לארצנו הקדושה ניתן ללמוד כבר מאבותינו הקדושים. צא וראה כמה בריתות נכרתו עמם על הבטחת הזרע ועל הבטחת הארץ, וכמה נתאווה משה רבנו להיכנס לארץ ולא נתקררה דעתו בחמש מאות וחמש עשרה תפילות (דברים רבה פרשה יא, י) עד שציווהו הקדוש ברוך הוא "אל תוסף דבר אלי". העונש לבני ישראל כאשר איננו הולכים בדרך הישר הוא לגלות מהארץ, והשכר – לשוב אליה. ובכל הדורות מתפללים אנו יום ים בתפילה ובברכת המזון על בניין ירושלים, ומדור דור ראינו עד כמה השתוקקו לחון עפרה וכשהגיעו אליה מיד נישקו אדמתה, כמתואר בכתובות קיב ע"א, ואף '''הרמב"ם''' (מלכים ה, י) חרג ממנהגו וציין זאת כהלכה בפני עצמה בחיבורו ההלכתי, כאומר "הלכה היא!". עצם ההיקף והמרכזיות שתופסת הארץ הן בתורה שבכתב הן בדברי חז"ל מלמדים על חשיבותה וגודל קדושתה.
+את גודל התשוקה לארצנו הקדושה ניתן ללמוד כבר מאבותינו הקדושים. צא וראה כמה בריתות נכרתו עמם על הבטחת הזרע ועל הבטחת הארץ, וכמה נתאווה משה רבנו להיכנס לארץ ולא נתקררה דעתו בחמש מאות וחמש עשרה תפילות (דברים רבה פרשה יא, י) עד שציווהו הקדוש ברוך הוא "אל תוסף דבר אלי". העונש לבני ישראל כאשר איננו הולכים בדרך הישר הוא לגלות מהארץ, והשכר – לשוב אליה. ובכל הדורות מתפללים אנו יום ים בתפילה ובברכת המזון על בניין ירושלים, ומדור דור ראינו עד כמה השתוקקו לחון עפרה וכשהגיעו אליה מיד נישקו אדמתה, כמתואר ב[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=15&daf=112&format=pdf כתובות קיב ע"א], ואף '''הרמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14279&st=&pgnum=434 (מלכים ה, י)] חרג ממנהגו וציין זאת כהלכה בפני עצמה בחיבורו ההלכתי, כאומר "הלכה היא!". עצם ההיקף והמרכזיות שתופסת הארץ הן בתורה שבכתב הן בדברי חז"ל מלמדים על חשיבותה וגודל קדושתה.
 לכן לפני בואנו לעסוק בשאלה ההלכתית יש לדעת את גודל המעלה של הישיבה בה, והקושי והחיסרון ביציאה ממנה, ורק מתוך כך ועל גבי זה יש לדון במישור ההלכתי, האם היציאה גם ממש אסורה מבחינה הלכתית ומהם גדרי האיסור.
@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 * '''בבא בתרא צא ע"א''': "תנו רבנן אין יוצאין מארץ לחו"ל אא"כ עמדו סאתים בסלע א"ר שמעון אימתי בזמן שאינו מוצא ליקח אבל בזמן שמוצא ליקח אפי' עמדה סאה בסלע לא יצא".
-* '''כתובות קיא ע"א''': "ההוא גברא דנפלה ליה יבמה בי חוזאה, אתא לקמיה דר' חנינא, א"ל מהו למיחת וליבמה? א"ל אחיו נשא כותית (מאירי – נאמר בדרך צחות) ומת ברוך המקום שהרגו והוא ירד אחריו?! אמר רב יהודה אמר שמואל כשם שאסור לצאת מארץ ישראל לבבל כך אסור לצאת מבבל לשאר ארצות". מבואר כאן שיש איסור לצאת מארץ ישראל, ואיסור זה עומד אפילו בפני מצוות ייבום ואינו נדחה מפניה. עוד מחודש כאן שישנו גם איסור יציאה מבבל לשאר הארצות. רש"י שם מנמק שטעם האיסור הוא לפי שיש בבבל ישיבות המרביצות תורה תמיד.
+* [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=15&daf=111&format=pdf '''כתובות קיא ע"א''']: "ההוא גברא דנפלה ליה יבמה בי חוזאה, אתא לקמיה דר' חנינא, א"ל מהו למיחת וליבמה? א"ל אחיו נשא כותית (מאירי – נאמר בדרך צחות) ומת ברוך המקום שהרגו והוא ירד אחריו?! אמר רב יהודה אמר שמואל כשם שאסור לצאת מארץ ישראל לבבל כך אסור לצאת מבבל לשאר ארצות". מבואר כאן שיש איסור לצאת מארץ ישראל, ואיסור זה עומד אפילו בפני מצוות ייבום ואינו נדחה מפניה. עוד מחודש כאן שישנו גם איסור יציאה מבבל לשאר הארצות. רש"י שם מנמק שטעם האיסור הוא לפי שיש בבבל ישיבות המרביצות תורה תמיד.
 * '''קידושין לא ע"ב''': "רב אסי הוה ליה ההיא אמא זקינה... אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר ליה מהו לצאת מארץ לחוצה לארץ? א"ל אסור. לקראת אמא מהו? א"ל איני יודע. [אתרח] פורתא הדר אתא. אמר ליה: אסי נתרצית לצאת? המקום יחזירך לשלום! אתא לקמיה דרבי אלעזר א"ל חס ושלום דלמא מירתח רתח? א"ל מאי אמר לך? אמר ליה המקום יחזירך לשלום. אמר ליה ואם איתא דרתח לא הוה מברך לך".
@@ שורה 62: / שורה 62: @@
 יש להסתפק מה הדין בישראל שיוצא על מנת לחזור – האם גם לו הותר רק לצורך הדברים המוזכרים בגמרא בעבודה זרה, כלימוד תורה ונשיאת אשה, או שמא הסייגים בגמרא זו נאמרו דווקא לכהן, שהרי לא מצאנו אותם אלא בסוגיא זו העוסקת בכהן.
-ב'''רמב"ם''' (מלכים ה, ט) מפורש שהוא הדין בישראל. וזו לשונו: "אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ, וכן יוצא הוא לסחורה, אבל לשכון בחוצה לארץ אסור אלא אם כן חזק שם הרעב עד שנעשה שוה דינר חטין בשני דינרין... ואף על פי שמותר לצאת אינה מדת חסידות".
+ב'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14279&st=&pgnum=433 (מלכים ה, ט)] מפורש שהוא הדין בישראל. וזו לשונו: "אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ, וכן יוצא הוא לסחורה, אבל לשכון בחוצה לארץ אסור אלא אם כן חזק שם הרעב עד שנעשה שוה דינר חטין בשני דינרין... ואף על פי שמותר לצאת אינה מדת חסידות".
 אולם מפשט הגמרא לכאורה אין לכך הכרח, וכפי שכתבנו למעלה בדעת התוס' יש מקום לומר שסייגי הגמרא שהותר דווקא לנשיאת אשה ולימוד תורה לא נאמרו אלא לכהן, ואילו לישראל הותר בכל אופן, אלא שאז תקשה עליו הגמרא שתלמידי החכמים היו מלווים זה את זה עד עכו משום שאסור לצאת מן הארץ, וכן תקשה קצת הגמרא שרבי יוחנן הסתפק לגבי יציאה לצורך כיבוד הורים, ואמנם לבסוף הסכים שיצא אך מדוע מתחילה הסתפק ואף לבסוף לא רצה להתיר במפורש, ובסוגיות אלו לא מדובר דווקא על כהנים.