9,908
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שבירת שלג ברד וקרח בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==טעם האיסור ודין נימוח מאליו== | ==טעם האיסור ודין נימוח מאליו== | ||
===שיטת רש"י=== | ===שיטת בעל התרומה=== | ||
כתב '''ספר התרומה''' (רלה) שטעם האיסור הוא משום [[נולד]], כלומר שכיון שקודם לכן היה אוכל והשתא משקה, הוה ליה כ[[משקין שזבו]] ואסור. ולכן אפילו לא ריסק בידיים אלא הניחו בחמה או כנגד המדורה ונפשר מאליו אסור, לפי שהאיסור הוא במשקה עצמו משום נולד. וכתב שכן הדין בשומן שנימוח מחום המדורה. ומה שהתירה הברייתא לתת לתוך הכוס, זהו דווקא כשנמחה לתוך יין או שאר משקה ולפי מתערב ואינו ניכר. | |||
ה'''רמב"ן''' (נא ב ד"ה והא) חלק עליו וכתב שהשומן מעיקרא אוכל והשתא אוכל, ולכן אפילו לרסק בידיים מותר. וכן בשלג וברד הוי מעיקרא משקה והשתא משקה, והרי אפילו פירות שאינם עומדים לסחיטה כ[[תותים ורימונים שהכניסן לאוכלים מותר]]. וכן כתבו לחלוק ה'''רשב"א''' וה'''ריטב"א'''. | |||
<BR/>וב'''רשב"א''' הוסיף להקשות שאם כדבריו דהוי נולד, למה מותר לתוך הכוס, הרי סוף סוף הוא נולד בשבת. מדבריו משמע שהבין שלתוך הכוס מותר אף אם אין משקה בתוכו. אבל ב'''ריטב"א''' תירץ דאיירי בשיש משקה בתוכו, ולכן כיון שמתערב במים ואינן בעין לא מיחזי כמוליד. וכן מבואר להדיא מתוך דברי ספר התרומה עצמו. | |||
===שיטת רש"י והרמב"ן וסייעתם=== | |||
'''רש"י''' (ד"ה כדי) כתב שטעם האיסור הוא משום שכששובר הקרח על מנת שיזובו מימיו הרי הוא מוליד בשבת, ודומה הדבר למלאכה שבורא את המים. ולגבי נתינת הקרח בתוך הכוס כתב (ד"ה אבל) שכשנותן לתוך כוס יין אף על פי שנימוח מאליו אינו חושש. | '''רש"י''' (ד"ה כדי) כתב שטעם האיסור הוא משום שכששובר הקרח על מנת שיזובו מימיו הרי הוא מוליד בשבת, ודומה הדבר למלאכה שבורא את המים. ולגבי נתינת הקרח בתוך הכוס כתב (ד"ה אבל) שכשנותן לתוך כוס יין אף על פי שנימוח מאליו אינו חושש. | ||
<BR/> | הראשונים דייקו ברש"י שאין כוונתו כספר התרומה שאסור משום נולד, אלא שדומה הדבר למלאכה, כלומר יש כאן איסור מצד הפעולה ולא מצד החפצא, וכלשון הרמב"ן 'משום סרך מלאכה נגעו בה'. ולפי זה אם מניחם בחמה והפשירו מאליהן או אפילו כנגד המדורה מותר, שהרי אין מוליד בידיים. ואינו דומה ל[[משקין שזבו]] שקיימא לן לאיסורא, לפי ששם מעיקרא אוכל והשתא משקה ואילו כאן גם בעודן קרושים שם משקה עליהם. | ||
<BR/>כדבריו כתבו גם ה'''רשב"א''' וה'''ריטב"א''' על פי דברי הרמב"ן. | |||
אמנם מדברי רש"י משמע שלרסק בידיים לתוך כוס מים אסור אלא דווקא כשנימוח מאליו, ודלא כהתוספתא. וכן למד בדבריו ה'''ריטב"א''' (נא ב ד"ה אין). אמנם ב'''רמב"ן''' (נא ב ד"ה והא) קצת משמע שהבין שאין דברי רש"י סותרים את התוספתא. | |||
===שיטת | ===שיטת הרשב"א=== | ||
ה'''רשב"א''' אחר שהביא דברי רש"י וספר התרומה, כתב שנראה לו שטעם האיסור כאן הוא גזירה משום סחיטת פירות העומדים למשקין, מפני שגם שלג וברד למימיהן הם עומדים. ולכן הקלו בהם לתיתם לתוך כוס, או אפילו לרסקן ביד לתוך הכוס, שכיון שאינם אוכל אלא מים שנקרשו לפי שעה, כמרסק לתוך הכוס יש בזה היכר ולא אתי למיטעי, ודומה הדבר לפירות שהתירו לסחטן לקערה, וגם כאן לא החמירו אלא לרסקן ולסחטן בפני עצמן {{ראה עוד|שבירת שלג ברד וקרח בשבת|שיטת הרשב"א}}. | |||
==רחיצת ידיים בשלג== | ==רחיצת ידיים בשלג== | ||