הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכת בורר"

מלאכת בורר (עריכה)

גרסה מ־13:08, 24 בנובמבר 2016

נוספו 766 בתים , 13:08, 24 בנובמבר 2016

אין תקציר עריכה

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

9,905

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{מקורות|שבת ז ב|שבת עד א|שבת מט ב|שבת ח יב|אורח חיים שיט א}}
-בס"ד
 מלאכת בורר הינה המלאכה השביעית מתוך לט' אבות מלאכה, שנמנים '''במשנה במסכת שבת''' (ז ב). מלאכת בורר היא ברירה והפרדה של האוכל מתוך תערובת של אוכל ופסולת.
+==מלאכת בורר==
+===פתיחה - סקירה כללית===
-== '''מלאכת בורר''' ==
-===''' פתיחה - סקירה כללית'''===
 בידוע ומפורסם שישנן ל"ט אבות מלאכה, שהן הבסיס והיסוד לרובם המוחלט של איסורי שבת. את מלאכת בורר אנו פוגשים לראשונה כמלאכה השביעית הנשנית '''במשנה''' המונה את אבות המלאכות (שבת ז ב).
 עיקר הדיון בתלמוד הבבלי במלאכת בורר מתבצע '''במסכת שבת''' בפרק שביעי (עד א). הבירור ביסודות המלאכה והגדרתה סובב בעיקר סביב ברייתא הדורשת ביאור. אך עוד לפני הדיון בגדרי המלאכה, הגמרא עצמה נדרשת לבירור גבולות המלאכה והבדלתה ממלאכות הדומות לה.
-===''' בגבולות המלאכה והבדלתה ממלאכות אחרות'''===
+===בגבולות המלאכה והבדלתה ממלאכות אחרות===
 '''הגמרא''' ( עג ב - עד א) מבררת את גבולות מלאכת בורר:
 :"הזורה הבורר והטוחן והמרקד" - היינו זורה היינו בורר היינו מרקד?!
@@ שורה 27: / שורה 21: @@
 . מכיוון שיש רגילות לעשות כל אחת ואחת מהן כחלק אינטגראלי מתהליך עשיית הפת, רגילות המובילה לייחודן כמלאכות עצמאיות.
+===הגדרת המלאכה===
+ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=74&format=pdf (שבת עד א)] מביאה ברייתא, שלפום ריהטא אינה ברורה כל הצורך:
+:תנו רבנן: היו לפניו מיני אוכלין - בורר ואוכל, בורר ומניח. ולא יברור, ואם בירר - חייב חטאת.
+ולכאורה אינו מובן מתוך הברייתא מהם הגדרים של הברירה המותרת ומהם גדרי הברירה האסורה ושחייבים אליה חטאת.
-===''' הגדרת המלאכה'''===
+חמישה הסברים שונים נתנו האמוראים לברייתא:
-כמו שכבר אמרנו, עיקר הדיון על גדרי מלאכת בורר נעשה בדף עד עמוד א, ונסוב סביב '''ברייתא''' שדורשת ביאור (ברייתא ראשונה):
+*עולא מסביר שבורר ואוכל ובורר ומניח זהו לבו ביום, שזה מותר. ולא יברור למחר שם בירר חייב חטאת. כלומר ההבדל המשמעותי הוא הזמן שלצרכו עושים את פעולת הברירה (לבו ביום ולא מחר). רב חסדא דוחה הסבר זה, שהרי לא מצאנו בשאר מלאכות כגון אפייה שיהיה מותר אם עושה כן לבו ביום.
-:תנו רבנן: היו לפניו [שני] מיני אוכלין - בורר ואוכל, בורר ומניח. ולא יברור, ואם בירר - חייב חטאת.
+*רב חסדא מחלק ואומר שאם בירר פחות מכשיעור לאכול או להניח מותר, ואם בירר כשיעור אסור וחייב חטאת. כלומר, הפרמטר המשמעותי הוא הכמות (שיעור) שאותה בוררים. גם הסבר זה נדחה על ידי רב יוסף שהרי לא מצאנו במלאכות אחרות כגון באפייה שיהיה מותר לאפות פחות מכשיעור.
+*הסברו של רב יוסף, שאופן הברירה הוא המשמעותי. אם בורר ביד מותר לכתחילה. לברור בקנון ותמחוי אסור מדרבנן. בנפה וכברה שהינם עיקר כלי הברירה - אסור מדאורייתא וחייב חטאת.
-ניתן לראות חמישה הסברים שונים לברייתא:
+על הסבר זה תוקף רב המנונא, שהרי בברייתא לא מוזכר קנון ותמחוי ולא נפה וכברה.
-הסברו של עולא, שהפרמטר המשמעותי הוא הזמן שבשבילו עושים את פעולת הברירה (לבו ביום ולא מחר), הסבר זה נדחה.
+*הסברו של רב המנונא, שצורת הברירה (אוכל מפסולת ולא פסולת מאוכל) היא המשמעותית.
-הסברו של רב חסדא, שהפרמטר המשמעותי הוא הכמות (שיעור) שאותה בוררים, גם הסבר זה נדחה.
-הסברו של רב יוסף, שאופן הברירה הוא המשמעותי: בקנון ותמחוי, שאינם כלי ברירה במהותם אך אפשר להשתמש בהם לצורך ברירה - אסור מדרבנן; בנפה וכברה, שהינם כלי ברירה במהותם - אסור מדאורייתא
-על הסברו שואל רב המנונא שאלה. הסברו של רב המנונא, שצורת הברירה (אוכל מפסולת ולא פסולת מאוכל) היא המשמעותית.
 על הסבר זה שואל אביי שאלה. יש לשים לב שתירוציהם של רב יוסף ורב המנונא לא נדחו, אלא רק נשאלו עליהם שאלות, וכן מוכח מלשון הגמרא שדוחה חלק מהתירוצים בעזרת קושיה על שיטתם (השימוש במילה "וכי"), ועל חלק מהתירוצים רק שואלת (השימוש במילה "מידי").
-ההסבר של אביי הוא שהפרמטר המשמעותי הוא הצורך המיידי (לאלתר ולא לבו ביום) - ואכן תירוצו מתקבל.
+*ההסבר של אביי הוא שהפרמטר המשמעותי הוא הצורך המיידי (לאלתר ולא לבו ביום) - ואכן תירוצו מתקבל.
 נשאלת השאלה: היכן מצינו שמותר לבשל או לבנות בשביל צורך מיידי?! עונה על כך רש"י (ד"ה "ובורר ומניח") שברירה לצורך אכילה מיידית היא לא דרך ברירה אלא דרך אכילה, ולכן מותר.