9,908
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סמיכת גאולה לתפילה"
אין תקציר עריכה
| שורה 74: | שורה 74: | ||
ה'''מגן אברהם''' (יא) כתב שהמדקדקים ממתינים ב'צור ישראל' ושם עונים 'אמן' אחר ברכת הש"ץ ואז ממשיכים וסומכים גאולה לתפילה. וכתב שם עוד עצה לסיים עם הש"ץ יחד 'גאל ישראל' ואז לא יהיה מחוייב לענות. | ה'''מגן אברהם''' (יא) כתב שהמדקדקים ממתינים ב'צור ישראל' ושם עונים 'אמן' אחר ברכת הש"ץ ואז ממשיכים וסומכים גאולה לתפילה. וכתב שם עוד עצה לסיים עם הש"ץ יחד 'גאל ישראל' ואז לא יהיה מחוייב לענות. | ||
<BR/>ב'''אליה רבה''' (יג) לעומת זאת, כתב שאין לענות 'אמן' באמצע ברכה, שקיימא לן ש[[אין עונים באמצע הפרק רק קדיש וברכו ואמן של האל הקדוש]], ואם כן הוא הדין הכא, שכל שבאמצע הברכה הוא אסור לענות. וגם ראוי להתחיל תפילת עמידה עם הש"ץ ממש. לכן סובר הוא שאין לעשות כהמדקדקים שהביא המג"א, אלא יש לסיים גאל ישראל עם הש"ץ ולא יענה אמן. גם ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם יא) תמה על המג"א בזה, שהרי אין עונים אמנים באמצע ברכה. וכן הקשה ב'''ר' עקיבא איגר''' על הגליון, שעניית אמן באמצע הפרק גרועה יותר. | <BR/>ב'''אליה רבה''' (יג) לעומת זאת, כתב שאין לענות 'אמן' באמצע ברכה, שקיימא לן ש[[אין עונים באמצע הפרק רק קדיש וברכו ואמן של האל הקדוש]], ואם כן הוא הדין הכא, שכל שבאמצע הברכה הוא אסור לענות. וגם ראוי להתחיל תפילת עמידה עם הש"ץ ממש. לכן סובר הוא שאין לעשות כהמדקדקים שהביא המג"א, אלא יש לסיים גאל ישראל עם הש"ץ ולא יענה אמן. גם ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם יא) תמה על המג"א בזה, שהרי אין עונים אמנים באמצע ברכה. וכן הקשה ב'''ר' עקיבא איגר''' על הגליון, שעניית אמן באמצע הפרק גרועה יותר. | ||
<BR/>ה'''משנה ברורה''' (לה) הסכים לאחרונים שדחו דברי המג"א, שאין להפסיק לעניית אמן באמצע ברכה, אלא יכוון לסיים עם הש"ץ או שיתחיל שמונה עשרה מעט קודם השליח ציבור, ואז אינו מחוייב לענות. | <BR/>ב'''ערוך השלחן''' (יד) הכריע כמרן ודלא כהרמ"א, וכן ה'''משנה ברורה''' (לה) הסכים לאחרונים שדחו דברי המג"א, שאין להפסיק לעניית אמן באמצע ברכה, אלא יכוון לסיים עם הש"ץ או שיתחיל שמונה עשרה מעט קודם השליח ציבור, ואז אינו מחוייב לענות. | ||
== ענייה לדברים שבקדושה == | == ענייה לדברים שבקדושה == | ||
כתבו ה'''תוספות''' (ברכות יג ב ד"ה שואל) שבין גאולה לתפילה אין לענות קדיש וקדושה <ref>לפנינו צויין שתוס' למדו כן מדף לא., אבל בגליון הגיהו ט:, ובב"ח כתב שלמדו כן מדף כא:</ref>. ב'''תרומת הדשן''' (יב) הביא דברי תוספות אלו, וכתב שלא נמצא מקור לזה בפרק אין עומדין. והביא בשם גדול אחד שדקדק מדברי ה'''סמ"ק''' שיש לענות לקדיש וקדושה בין גאולה לתפילה, לפי שכתב שבכל תפילות דמיושב יענה קדיש וקדושה. אבל התרוה"ד דחה דקדוק זה וכתב שבין גאולה לתפילה לא חשיב תפילה דמיושב. וסיים שקשה לדחות דברי התוס' אף שדבריהם מגומגמים, ולכן למעשה אין לענות בין גאולה לתפילה.<BR/> | כתבו ה'''תוספות''' (ברכות יג ב ד"ה שואל) שבין גאולה לתפילה אין לענות קדיש וקדושה <ref>לפנינו צויין שתוס' למדו כן מדף לא., אבל בגליון הגיהו ט:, ובב"ח כתב שלמדו כן מדף כא:</ref>. ב'''תרומת הדשן''' (יב) הביא דברי תוספות אלו, וכתב שלא נמצא מקור לזה בפרק אין עומדין. והביא בשם גדול אחד שדקדק מדברי ה'''סמ"ק''' שיש לענות לקדיש וקדושה בין גאולה לתפילה, לפי שכתב שבכל תפילות דמיושב יענה קדיש וקדושה. אבל התרוה"ד דחה דקדוק זה וכתב שבין גאולה לתפילה לא חשיב תפילה דמיושב. וסיים שקשה לדחות דברי התוס' אף שדבריהם מגומגמים, ולכן למעשה אין לענות בין גאולה לתפילה.<BR/> | ||
וכן הסכים ה'''אבודרהם''' (קריאת שמע שלאחריה ד"ה וקיימא לן) שכתב ששמע בשם רבנו תם שאין להפסיק לענות קדיש וקדושה בין גאולה לתפילה (של שחרית), אלא יש להמתין בשירה חדשה, וכדבריו כתב גם ה'''מהרי"ק''' (ונציה מב), וכן הסכים ה'''בית יוסף''' (סו ד"ה כתבו התוספות) ופסק כן ב'''שלחן ערוך''' (סו ט) שאין לענות לקדיש, קדושה וברכו בין גאולה לתפילה, אלא יש להמתין ב'שירה חדשה' ושם לענות. | וכן הסכים ה'''אבודרהם''' (קריאת שמע שלאחריה ד"ה וקיימא לן) שכתב ששמע בשם רבנו תם שאין להפסיק לענות קדיש וקדושה בין גאולה לתפילה (של שחרית), אלא יש להמתין בשירה חדשה, וכדבריו כתב גם ה'''מהרי"ק''' (ונציה מב), וכן הסכים ה'''בית יוסף''' (סו ד"ה כתבו התוספות) ופסק כן ב'''שלחן ערוך''' (סו ט) שאין לענות לקדיש, קדושה וברכו בין גאולה לתפילה, אלא יש להמתין ב'שירה חדשה' ושם לענות. ב'''ערוך השלחן''' (יג) כתב שטוב יותר להמתין ב'תהילות לאל עליון' לפי ששם על פי הזוהר צריך לעמוד ממקומו לקראת התפילה. | ||
<BR/>ומצאנו דעת יחיד הוא בעל ה'''רוקח''' (שכא ד"ה לסמוך) שיכול לומר קדיש וקדושה בין גאל ישראל לתפילה, אבל רוב הפוסקים לא סבירא להו כוותיה. | <BR/>ומצאנו דעת יחיד הוא בעל ה'''רוקח''' (שכא ד"ה לסמוך) שיכול לומר קדיש וקדושה בין גאל ישראל לתפילה, אבל רוב הפוסקים לא סבירא להו כוותיה. | ||