9,976
עריכות
מ |
|||
שורה 15: | שורה 15: | ||
רב נחמן אומר שם (ברכות ד ב) שאם תלמיד חכם הוא, אינו צריך לומר קריאת שמע. אך אביי מוסיף שעל כל פנים גם תלמיד חכם יש לומר פסוק אחד 'בידך אפקיד רוחי פדית אותי ה' אל אמת'. | רב נחמן אומר שם (ברכות ד ב) שאם תלמיד חכם הוא, אינו צריך לומר קריאת שמע. אך אביי מוסיף שעל כל פנים גם תלמיד חכם יש לומר פסוק אחד 'בידך אפקיד רוחי פדית אותי ה' אל אמת'. | ||
'''רש"י''' (ה א ד"ה ואם) מפרש שהסיבה שתלמיד חכם פטור מקריאת שמע היא מפני שהוא רגיל לחזור על גרסתו תמיד, ודי בכך. | '''רש"י''' (ה א ד"ה ואם) מפרש שהסיבה שתלמיד חכם פטור מקריאת שמע היא מפני שהוא רגיל לחזור על גרסתו תמיד, ודי בכך. | ||
== פסיקת הראשונים == | == פסיקת הראשונים == | ||
ה'''רי"ף''' (ברכות ג א) הביא דברי ר' יהושע בן לוי להלכה, שמצוה לקרוא קריאת שמע על מטתו, אבל העיר שזהו דווקא פרשה ראשונה, שכן מוכח מהגמרא בפרק הרואה דאיתיא שם שאומר מפרשת שמע עד והיה אם שמוע | ה'''רי"ף''' (ברכות ג א) הביא דברי ר' יהושע בן לוי להלכה, שמצוה לקרוא קריאת שמע על מטתו, אבל העיר שזהו דווקא פרשה ראשונה, שכן מוכח מהגמרא בפרק הרואה דאיתיא שם שאומר מפרשת שמע עד והיה אם שמוע. | ||
<BR />ה'''רא"ש''' (ברכות א ו-ז) העתיק דברי הרי"ף להלכה. | <BR />ה'''רא"ש''' (ברכות א ו-ז) העתיק דברי הרי"ף להלכה. | ||
שורה 31: | שורה 28: | ||
ב'''דברי חמודות''' על הרא"ש (סז) כתב בדעת ר' חננאל שכתב כן רק לפי מה [[תחילת זמן קריאת שמע של ערבית#שיטות הראשונים ביישוב המנהג לקרוא קריאת שמע קודם צאת הכוכבים|שנהגו לקרוא קריאת שמע של ערבית מבעוד יום]], ולפיכך הוצרכו לחזור ולקרוא. ולא ס"ל כרש"י שדי בפרשה ראשונה בלבד, אלא בעינן תרוויהו. אבל למי שקרא קריאת שמע בזמנה, גם ר"ח מודה שאין צורך אלא בפרשה ראשונה, ואין צורך לומר שגירסה אחרת היתה לפניו. | ב'''דברי חמודות''' על הרא"ש (סז) כתב בדעת ר' חננאל שכתב כן רק לפי מה [[תחילת זמן קריאת שמע של ערבית#שיטות הראשונים ביישוב המנהג לקרוא קריאת שמע קודם צאת הכוכבים|שנהגו לקרוא קריאת שמע של ערבית מבעוד יום]], ולפיכך הוצרכו לחזור ולקרוא. ולא ס"ל כרש"י שדי בפרשה ראשונה בלבד, אלא בעינן תרוויהו. אבל למי שקרא קריאת שמע בזמנה, גם ר"ח מודה שאין צורך אלא בפרשה ראשונה, ואין צורך לומר שגירסה אחרת היתה לפניו. | ||
ה'''בית חדש''' (א) וה'''פרישה''' (רלט ב) כתבו בשם ה'''מהרש"ל''' שיש לקרוא קריאת שמע כולה כולל פרשת ציצית, ושכן כתב רבנו יונה בספר היראה, לפי שיש בה רמ"ח תיבות המצילות מן המזיקין. <u>וכן ה</u>'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49624&st=&pgnum=298 (א)], הביא השם '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ג | ה'''בית חדש''' (א) וה'''פרישה''' (רלט ב) כתבו בשם ה'''מהרש"ל''' שיש לקרוא קריאת שמע כולה כולל פרשת ציצית, ושכן כתב רבנו יונה בספר היראה, לפי שיש בה רמ"ח תיבות המצילות מן המזיקין. <u>וכן ה</u>'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49624&st=&pgnum=298 (א)], הביא השם '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ג ב) שכתב שיש אומרים את כל קריאת שמע מהטעם הנ"ל. | ||
ב'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49624&st=&pgnum=298 (א)] כתב שאם קרא קריאת שמע של ערבית קודם זמנה, צריך לחזור ולקרוא כל הפרשיות, והוסיף שטוב תמיד לומר כל קריאת שמע שיש בה רמ"ח תיבות כנגד רמ"ח איברי האדם. | ב'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49624&st=&pgnum=298 (א)] כתב שאם קרא קריאת שמע של ערבית קודם זמנה, צריך לחזור ולקרוא כל הפרשיות, והוסיף שטוב תמיד לומר כל קריאת שמע שיש בה רמ"ח תיבות כנגד רמ"ח איברי האדם. | ||
שורה 56: | שורה 53: | ||
== פסוקי שמירה == | == פסוקי שמירה == | ||
ה'''גמרא''' במסכת שבועות [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=26&daf=15b&format=pdf (טו ב)] מביאה שר' יהושע בן לוי היה אומר שיר של פגעים (תהלים צא) עד פסוק 'כי אתה ה' מחסי' וכן 'מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו' קודם ששכב לישון. ומבארת הגמרא שאף שאסור להתרפאות בדברי תורה, להגן שאני, כלומר כשיש לו מכה ולוחש עליה מקראות של תורה אסור, אבל כשאומרם כדי להגן מן המזיקים מותר. | |||
ה'''רי"ף''' (ג א) הביא את הגמרא בשבועות לדינא, ומבואר מדבריו שמלבד קריאת שמע וברכת המפיל, יש גם לומר מזמור 'יושב בסתר עליון' עד 'כי אתה ה' מחסי', וכן לומר מזמור 'ה' מה רבו צרי' (תהילים ג), וכן העתיק כדבריו ה'''רא"ש''' (א ו). וכן העתיקו כמה ראשונים להלכה - '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ג ב). | |||
ב'''סמ"ג''' (עשין יח) מובא שיש לקרוא מלבד ויהי נועם, יושב בסתר ומזמור מה רבו צרי גם מזמור "ארוממך ה' כי דיליתני" וגם הוא שיר של פגעים <ref>אמנם לפנינו בגמרא (שבועות טו:) איתא שהיו אומרים ארוממך ה' '''ו'''שיר של פגעים, משמע שארוממך אינו שיר של פגעים. אמנם אפשר שדעת הסמ"ג שעל כל פנים ריב"ל היה אומר גם זה, דאיתא שם שהיה אומר להנהו קראי וגני, משמע כל הני קראי שנזכרו לעיל.</ref>. וכן הביא ה'''פרישה''' (ג) בשמו. | ב'''סמ"ג''' (עשין יח) מובא שיש לקרוא מלבד ויהי נועם, יושב בסתר ומזמור מה רבו צרי גם מזמור "ארוממך ה' כי דיליתני" וגם הוא שיר של פגעים <ref>אמנם לפנינו בגמרא (שבועות טו:) איתא שהיו אומרים ארוממך ה' '''ו'''שיר של פגעים, משמע שארוממך אינו שיר של פגעים. אמנם אפשר שדעת הסמ"ג שעל כל פנים ריב"ל היה אומר גם זה, דאיתא שם שהיה אומר להנהו קראי וגני, משמע כל הני קראי שנזכרו לעיל.</ref>. וכן הביא ה'''פרישה''' (ג) בשמו. | ||
שורה 62: | שורה 63: | ||
== האיסור לדבר או לאכול ולשתות אחר קריאת שמע == | == האיסור לדבר או לאכול ולשתות אחר קריאת שמע == | ||
מובא ב'''ירושלמי''' (ברכות א א) שר' שמואל בר נחמני אחר שהיה גומר לקרות קריאת שמע, היה חוזר וקורא אותה עד ששקע בשינה, שנאמר 'אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה'. ומבואר שם בירושלמי שדעה זו חולקת על ריב"ל שאמר שצריך לקרוא פסוקים אחר קריאת שמע. | מובא ב'''ירושלמי''' (ברכות א א) שר' שמואל בר נחמני אחר שהיה גומר לקרות קריאת שמע, היה חוזר וקורא אותה עד ששקע בשינה, שנאמר 'אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה'. ומבואר שם בירושלמי שדעה זו חולקת על ריב"ל שאמר שצריך לקרוא פסוקים אחר קריאת שמע. | ||
משמע שלדעת ר' שמואל בר נחמני אסור לדבר כלל אפילו בדברי תורה, אלא רק קריאת שמע עד שירדם. | משמע שלדעת ר' שמואל בר נחמני אסור לדבר כלל אפילו בדברי תורה, אלא רק קריאת שמע עד שירדם. | ||
<BR/>מכח ראיה זו יש שכתבו שלא לדבר אחר קריאת שמע, כן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ג ב), וכן איתא ב'''כלבו''' (כט קריאת שמע על מטתו ד"ה כשיכנס) שנהגו כל ישראל שאין אוכלים ושותים ואין מדברים אחר קריאת שמע שעל המיטה, וסמכו על הפסוק "אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה". | |||
איתא ב'''כלבו''' (כט קריאת שמע על מטתו ד"ה כשיכנס) שנהגו כל ישראל שאין אוכלים ושותים ואין מדברים אחר קריאת שמע שעל המיטה, וסמכו על הפסוק "אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה". | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== |