135
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:אוקמי ואברויי בשביעית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 31: | שורה 31: | ||
== צמצומים של היתר אוקמי == | == צמצומים של היתר אוקמי == | ||
===עבודה באילן=== | ===עבודה באילן=== | ||
בהמשך להגדרת המלאכות שראינו ב'''בבבלי''' (מועד קטן, ג' א') "עבודה שבשדה ושבכרם", היו שצמצמו את היתר אוקמי רק למלאכות שהן בקרקע, בעוד המלאכות שבאילן נאסרות גם כאשר הן לאוקמי. | בהמשך להגדרת המלאכות שראינו ב'''בבבלי''' (מועד קטן, ג' א') "עבודה שבשדה ושבכרם", היו שצמצמו את היתר אוקמי רק למלאכות שהן בקרקע, בעוד המלאכות שבאילן נאסרות גם כאשר הן לאוקמי. '''פאת השולחן''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37666&st=&pgnum=146 (שביעית, כ' ב')] מסביר שהיתר אוקמי הוא רק במלאכות שהן בקרקע (תחת הגפנים ולא בשורשי הגפנים) והמחלוקת בנושא מובאת על ידי '''הרב קוק''' (שבת הארץ, א', ה') ו(שם, קוטרס אחרון, י'). | ||
===כשאין פסידא=== | |||
יש לשאול האם היתר אוקמי הוא בכל מקרה בו האילנות יכולים להיפגע או רק במקום הפסד גדול, נראה שיש קשר בין ההכרעה ביסוד אוקמי - האם ההיתר הוא משום שאין בכך מלאכה או משום שיש היתר במקום הפסד, אם ההיתר הוא רק במקום הפסד אולי כאשר אין הפסד לא יהיה היתר לבצע מלאכות גם לא לשם אוקמי. מלשון ה'''רמב"ם''' (שמיטה ויובל, א' י') נשמע שההיתר הוא דווקא משום שאחרת כל האילנות יפסדו וכל העץ בארץ ייפגע, אך ה'''חזון איש''' (שביעית, י"ז כ') מתיר אוקמי גם כאשר אין הפסד. | |||
== היתר אוקמי במלאכות דאורייתא == | == היתר אוקמי במלאכות דאורייתא == | ||