הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת ראיית חכמים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הרחבה ותיקונים) |
(הרחבה) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
== נוסח הברכה ופירושה == | == נוסח הברכה ופירושה == | ||
=== שם ומלכות === | === שם ומלכות === | ||
ב'''גמרא''', ב'''רי"ף''', וב'''רא"ש''', לא הוזכרו שם ומלכות בברכות אלו. אבל ב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ו-ז}} | ב'''גמרא''', ב'''רי"ף''', וב'''רא"ש''', לא הוזכרו שם ומלכות בברכות אלו. אבל ב{{היברובוקס|42471|181|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}} וב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ו-ז}} העתיקו ברכות אלו בשם ומלכות. וראו להלן שיש מהאחרונים שהכריעו להלכה לברך בלי שם ומלכות. | ||
=== ברכת חכמי ישראל === | === ברכת חכמי ישראל === | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
=== ברכת חכמי אומות העולם === | === ברכת חכמי אומות העולם === | ||
*כאמור, נוסחת ה'''גמרא'''{{הערה|שם=ויניציה}} היא: "שנתן מחכמתו לבשר ודם". וכן הגיה ה'''גר"א''' בגליון הגמרא: ל'''ב"ו'''. וכן הוא ב'''רי"ף''' {{רי"ף|ברכות|מג|ב|מג:}}, ב'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ט|ח|ט ח}}{{הערה|בדפוסים המאוחרים.}}, וב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ז}}. | *כאמור, נוסחת ה'''גמרא'''{{הערה|שם=ויניציה}} היא: "שנתן מחכמתו לבשר ודם". וכן הגיה ה'''גר"א''' בגליון הגמרא: ל'''ב"ו'''. וכן הוא ב'''רי"ף''' {{רי"ף|ברכות|מג|ב|מג:}}, ב'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ט|ח|ט ח}}{{הערה|בדפוסים המאוחרים.}}, ב{{היברובוקס|42471|181|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}}, וב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ז}}. | ||
*בש"סים מאוחרים הגירסה: "שנתן מחכמתו ל'''בריותיו'''". | *בש"סים מאוחרים הגירסה: "שנתן מחכמתו ל'''בריותיו'''". | ||
*ב'''רא"ש''' {{היברובוקס|20486|180|שבש"ס וינציאה, ר"פ}} הגירסא: "ש'''חלק''' מחכמתו לבשר ודם". | *ב'''רא"ש''' {{היברובוקס|20486|180|שבש"ס וינציאה, ר"פ}} הגירסא: "ש'''חלק''' מחכמתו לבשר ודם". | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
=== הטעם שאומרים בישראל "שחלק" ובאומות "שנתן" === | === הטעם שאומרים בישראל "שחלק" ובאומות "שנתן" === | ||
*ב{{היברובוקס|42471|181|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}} פירש מפני שה'''חלק''' הוא כמו הצינור הנמשך מן הנהר שאפשר להרחיבו ולהגדילו ואפשר לקצרו ולחסרו, מה שאין כן ה'''מתנה''' היא תלושה ופסוקה, ובישראל כתיב {{היברובוקס|14085|394|דברים לב ט}} "כי חלק ה' עמו", ולפי זכותם מתרבה או מתמעט. | |||
*'''מהרש"א''' {{היברובוקס|14308|271|חדושי אגדות}} פירש שלגבי חכמי ישראל מברכים ש'''חלק''' לפי שהם חבל נחלתו וחלקו, וכאילו הוא חולק עמהם חכמתו, שהיא חכמת התורה, אבל לגבי אומות העולם, אינו חולק להם מחכמת התורה, אלא נותן להם חכמה דעלמא. | |||
=== הטעם שאומרים (בישראל) "ליראיו" === | === הטעם שאומרים (בישראל) "ליראיו" === | ||
פירש '''מהרש"א''' {{היברובוקס|14308|271|חדושי אגדות}} | *ב{{היברובוקס|42471|181|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}} פירש על שם הכתוב {{היברובוקס|39992|150|איוב כח כח}} "יראת ה' היא חכמה". | ||
*'''מהרש"א''' {{היברובוקס|14308|271|חדושי אגדות}} פירש על פי מאמר חז"ל {{היברובוקס|9682|195|אבות ג ט}} "כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת" וכו'. | |||
== סומא == | == סומא == | ||
== להלכה == | == להלכה == | ||
ברכות אלו הובאו להלכה ב'''רי"ף''' {{רי"ף|ברכות|מג|ב|מג:}}, ב'''משנה תורה לרמב"ם''' {{רמבם|ברכות|י|יא|ברכות י יא}}, ב'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ט|ח|ט ח}}, ב'''טור''' {{טור|אורח חיים|רכד|או"ח רכד}}, וב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ו-ז}}. | ברכות אלו הובאו להלכה ב'''רי"ף''' {{רי"ף|ברכות|מג|ב|מג:}}, ב'''משנה תורה לרמב"ם''' {{רמבם|ברכות|י|יא|ברכות י יא}}, ב'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ט|ח|ט ח}}, ב'''טור''' {{טור|אורח חיים|רכד|או"ח רכד}}, ב{{היברובוקס|42471|181|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}}, וב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ו-ז}}. | ||
=== האם נהגו כן בזמן הזה למעשה === | === האם נהגו כן בזמן הזה למעשה === | ||
בספר חסד לאלפים {{היברובוקס|7849|414|יב}} כתב שאפשר שכשם שאמרו לגבי עניינים אחרים שאין דין תלמיד חכם בזמן הזה, הכי נמי כן הוא לענין ברכת ראיית חכמי ישראל, ועל כן יש לברך ברכה זאת בלי הזכרת שם ומלכות. וכן פסק ב'''בן איש חי''' {{היברובוקס|14054|203|עקב יג}} לברך ברכה זאת בלי שם ומלכות. וב'''כף החיים''' {{היברובוקס|9087|330|יט}} כתב לברך שתי הברכות בלי שם ומלכות כיוון שיש מחלוקת בנוסח הברכה. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
גרסה מ־06:27, 21 בינואר 2025
|
הסוגיה נמצאת בשלבי עבודה, למשך לכל היותר, 4 חודשים: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך סוגיה זו בטרם תוסר הודעה זו. | ||
| בחלוף לכל היותר, 4 חודשים, ניתן להסירה. | |||
| בבלי: | ברכות נח א |
| רמב"ם: | ברכות י יא |
| שולחן ערוך: | אורח חיים רכד ו-ז |
ברכה שמברכים על ראיית חכם מחכמי ישראל, וברכה שמברכים על ראיית חכם מחכמי אומות העולם.
המקור בגמרא
בגמרא (ברכות נח.)[1] הובאה ברייתא האומרת שהרואה חכמי ישראל אומר "ברוך שחלק מחכמתו ליריאיו", והרואה חכמי אומות העולם אומר "ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם".
נוסח הברכה ופירושה
שם ומלכות
בגמרא, ברי"ף, וברא"ש, לא הוזכרו שם ומלכות בברכות אלו. אבל באבודרהם ובשולחן ערוך (או"ח רכד ו-ז) העתיקו ברכות אלו בשם ומלכות. וראו להלן שיש מהאחרונים שהכריעו להלכה לברך בלי שם ומלכות.
ברכת חכמי ישראל
כאמור, נוסחת הגמרא היא "שחלק מחכמתו ליריאיו". וכן הוא בשולחן ערוך (או"ח רכד ו) ובשאר פוסקים.
ברכת חכמי אומות העולם
- כאמור, נוסחת הגמרא[1] היא: "שנתן מחכמתו לבשר ודם". וכן הגיה הגר"א בגליון הגמרא: לב"ו. וכן הוא ברי"ף (מג:), ברא"ש (ט ח)[2], באבודרהם, ובשולחן ערוך (או"ח רכד ז).
- בש"סים מאוחרים הגירסה: "שנתן מחכמתו לבריותיו".
- ברא"ש (שבש"ס וינציאה, ר"פ) הגירסא: "שחלק מחכמתו לבשר ודם".
- בקיצור פסקי הרא"ש (ט ח) הגירסה: "שחלק מחכמתו לבריותיו".
הטעם שאומרים בישראל "שחלק" ובאומות "שנתן"
- באבודרהם פירש מפני שהחלק הוא כמו הצינור הנמשך מן הנהר שאפשר להרחיבו ולהגדילו ואפשר לקצרו ולחסרו, מה שאין כן המתנה היא תלושה ופסוקה, ובישראל כתיב (דברים לב ט) "כי חלק ה' עמו", ולפי זכותם מתרבה או מתמעט.
- מהרש"א (חדושי אגדות) פירש שלגבי חכמי ישראל מברכים שחלק לפי שהם חבל נחלתו וחלקו, וכאילו הוא חולק עמהם חכמתו, שהיא חכמת התורה, אבל לגבי אומות העולם, אינו חולק להם מחכמת התורה, אלא נותן להם חכמה דעלמא.
הטעם שאומרים (בישראל) "ליראיו"
- באבודרהם פירש על שם הכתוב (איוב כח כח) "יראת ה' היא חכמה".
- מהרש"א (חדושי אגדות) פירש על פי מאמר חז"ל (אבות ג ט) "כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת" וכו'.
סומא
להלכה
ברכות אלו הובאו להלכה ברי"ף (מג:), במשנה תורה לרמב"ם (ברכות י יא), ברא"ש (ט ח), בטור (או"ח רכד), באבודרהם, ובשולחן ערוך (או"ח רכד ו-ז).
האם נהגו כן בזמן הזה למעשה
בספר חסד לאלפים (יב) כתב שאפשר שכשם שאמרו לגבי עניינים אחרים שאין דין תלמיד חכם בזמן הזה, הכי נמי כן הוא לענין ברכת ראיית חכמי ישראל, ועל כן יש לברך ברכה זאת בלי הזכרת שם ומלכות. וכן פסק בבן איש חי (עקב יג) לברך ברכה זאת בלי שם ומלכות. ובכף החיים (יט) כתב לברך שתי הברכות בלי שם ומלכות כיוון שיש מחלוקת בנוסח הברכה.
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 לגירסה הבלתי מצונזרת בש"ס וינציאה, ר"פ.
- ^ בדפוסים המאוחרים.