הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הדלקת נרות שבת"
(דף חדש: {{מקורות||||שבת ה א|אורח חיים רסג ה}} ==ברכה על ההדלקה== כ' בסדר רב עמרם גאון (סדר שבתות), שהמדליק נר של שבת צ...) |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==ברכה על ההדלקה== | ==ברכה על ההדלקה== | ||
כ' בסדר רב עמרם גאון (סדר שבתות), שהמדליק נר של שבת צריך לברך 'ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של שבת'. וכן כתב | כ' בסדר '''רב עמרם גאון''' (סדר שבתות), שהמדליק נר של שבת צריך לברך 'ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של שבת'. וכן כתב ה'''רמב"ם''' (שבת ה א). | ||
וב'''מרדכי''' (שבת רצג) הביא בשם '''רבנו משולם''' שאין לברך על הדלקת הנר, וכ"כ שם ב'''הגהות מרדכי''' (שבת רצד) בשמו, וכתב הטעם לפי שאין ההדלקה גמר עשיית המצווה, אלא רק בשעת אכילה, וכל מצווה שאין עשייתה גמר מלאכתה אין מברכים עליה. אבל בשם '''ר"י''' כתב שם שחשיב הדלקה גמר מצווה לפי שיש אור בבית ויכולים לישא הכלים לשלח, וכן הוא ב'''ראבי"ה''' (קצט) הוא בשם '''ר"ת'''. | |||
וכן הסכימו הראשונים כולם שיש לברך על הדלקת נר שבת | וב'''תוספות''' (שבת כה ב ד"ה חובה) הביא שיש שרוצים לומר דאין לברך על הדלקת נר שבת, ולמדו כן ממים אחרונים, דגם לגביהם כתיב 'חובה' ואעפ"כ אין מברכין עליהם, כמו שכתב '''בעל הלכות גדולות''' המובא ב'''תוספות''' (חולין קה א ד"ה מים). אבל '''ר"ת''' שם דחה דבריהם דלא דמי כלל, דמים אחרונים באים משום הצלה ממלח סדומית, ואילו מצות הדלקת נר היא משום עונג שבת.<BR/> | ||
עוד הביא שם שיש אומרים שאין לברך לפי שאם היה לו כבר נר דלוק מבעוד יום הרי אינו צריך לכבותו ולחזור ולהדליק, ואם כן אין המצווה בהדלקה עצמה, אלא במה שיש לו אור בבית בשבת, וגם זה דחה ר"ת שבאמת בכה"ג צריך לכבות ולחזור ולהדליק, ואף אם לא היה צריך, מ"מ שפיר יש לברך כשמדליק, דומיא דכיסוי הדם שאף שאם כסתו הרוח פטור, מ"מ כשמכסה הוא מברך. והובא כל זה גם ב'''רא"ש''' (ב יח), וב'''טור''' (אורח חיים רסג) וב'''מרדכי''' (שבת רצד). | |||
וכן הסכימו הראשונים כולם שיש לברך על הדלקת נר שבת. ראה '''שבלי הלקט''' (נט), '''כל בו''' (לא), '''ספר הרוקח''' (מו) '''ספר המנהיג''' (כה ב) בשם ה'''שאילתות'''. וכן פסקו ה'''טור''' ו'''שלחן ערוך''' (רסג ה) | |||
==מתי מברך== | ==מתי מברך== | ||
גרסה מ־16:33, 17 בדצמבר 2015
| רמב"ם: | שבת ה א |
| שולחן ערוך: | אורח חיים רסג ה |
ברכה על ההדלקה
כ' בסדר רב עמרם גאון (סדר שבתות), שהמדליק נר של שבת צריך לברך 'ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של שבת'. וכן כתב הרמב"ם (שבת ה א).
ובמרדכי (שבת רצג) הביא בשם רבנו משולם שאין לברך על הדלקת הנר, וכ"כ שם בהגהות מרדכי (שבת רצד) בשמו, וכתב הטעם לפי שאין ההדלקה גמר עשיית המצווה, אלא רק בשעת אכילה, וכל מצווה שאין עשייתה גמר מלאכתה אין מברכים עליה. אבל בשם ר"י כתב שם שחשיב הדלקה גמר מצווה לפי שיש אור בבית ויכולים לישא הכלים לשלח, וכן הוא בראבי"ה (קצט) הוא בשם ר"ת.
ובתוספות (שבת כה ב ד"ה חובה) הביא שיש שרוצים לומר דאין לברך על הדלקת נר שבת, ולמדו כן ממים אחרונים, דגם לגביהם כתיב 'חובה' ואעפ"כ אין מברכין עליהם, כמו שכתב בעל הלכות גדולות המובא בתוספות (חולין קה א ד"ה מים). אבל ר"ת שם דחה דבריהם דלא דמי כלל, דמים אחרונים באים משום הצלה ממלח סדומית, ואילו מצות הדלקת נר היא משום עונג שבת.
עוד הביא שם שיש אומרים שאין לברך לפי שאם היה לו כבר נר דלוק מבעוד יום הרי אינו צריך לכבותו ולחזור ולהדליק, ואם כן אין המצווה בהדלקה עצמה, אלא במה שיש לו אור בבית בשבת, וגם זה דחה ר"ת שבאמת בכה"ג צריך לכבות ולחזור ולהדליק, ואף אם לא היה צריך, מ"מ שפיר יש לברך כשמדליק, דומיא דכיסוי הדם שאף שאם כסתו הרוח פטור, מ"מ כשמכסה הוא מברך. והובא כל זה גם ברא"ש (ב יח), ובטור (אורח חיים רסג) ובמרדכי (שבת רצד).
וכן הסכימו הראשונים כולם שיש לברך על הדלקת נר שבת. ראה שבלי הלקט (נט), כל בו (לא), ספר הרוקח (מו) ספר המנהיג (כה ב) בשם השאילתות. וכן פסקו הטור ושלחן ערוך (רסג ה)
מתי מברך
כתב המרדכי (שבת רצג) דיש לברך קודם ההדלקה עובר לעשייתן, הביאו הדרכי משה (ב), וכתב דהמנהג לברך אחר ההדלקה. ובמהר"י וייל חידושי דינים והלכות (כט) כתב דקצת נשים נוהגות שאחר ההדלקה פורשות ידיהן כנגד הנרות ואז מברכות ומסלקות ידיהן, כי היכי דלהוי עובר לעשייתן. וסיים הדרכ"מ על דבריו, שכן הוא המנהג.