הבדלים בין גרסאות בדף "סמוך ונראה לכרך"

===שיטת רי"ף ורמב"ם ===

ה'''מאירי''' (ב ב ד"ה אע"פ) כתב שדעת הרמב"ם שתחום מיל קאי גם על 'נראה', וכתב שאין הסוגיה מוכחת כן.

<BR/>ועוד הוסיף שמי שירצה לומר שהרמב"ם כן פוסק כהברייתא דנראה אף שאינו סמוך, מוכרח לפרש דמיל קאי אנראה בלבד וכדעת הכס"מ. וכתב שכן יש לנו לפרש דעת הטור, שכן פסק את הברייתא להלכה. וממילא יצא לנו שדין הסמוך הוא פחות ממיל, והיינו כעיבורה של עיר או כיוצא בזה.

<BR/>אמנם כותב המהר"ם עוד פירוש, שאפשר לומר שמיל קאי על שניהם, והיינו שב'נראה' מודדים את המיל במרחק אווירי. אבל כתב שהפירוש הראשון ש'סמוך' הוא בעיבורה של עיר הוא הנכון.

=== שיטת הרא"ש והטור ===

<BR/>גם ב'''טור''' (אורח חיים תרפח) שהעתיק דין זה, כתב שכן הדין בכפרים הסמוכים להם אף שאינם נראים עמהם, או שנראים אף שאינם סמוכים קורין בט"ו, ובלבד שלא יהיו רחוקים יותר ממיל, משמע דקאי על שניהם.

<BR/>ב'''דרכי משה''' (א) כתב ש'סמוך' מודדים לפי זמן ההילוך, שאם יכול להגיע לעיר תוך הילוך מיל חשיב סמוך. אך אם יש נהר מפסיק, אף שבמרחק הוא קרוב יותר ממיל, לא חשיב 'סמוך'. אמנם אם הוא נראה עם העיר, כיון שהוא רינו רחוק יותר ממיל, אע"פ שצריך זמן רב להלך ולהקיף, מ"מ חשיב ככרך מדין 'נראה'.

=== שיטת הר"ן ופירוש דבריו ===