הבדלים בין גרסאות בדף "תפילה בבית הכנסת"
שורה 13: | שורה 13: | ||
<BR/>הרי"ף בעצם משמיט את כל הדו שיח בין רב יצחק לרב נחמן, ואת כל הדין שחידש שם שצריך לכוון תפילתו לשעה שהציבור מתפללים. | <BR/>הרי"ף בעצם משמיט את כל הדו שיח בין רב יצחק לרב נחמן, ואת כל הדין שחידש שם שצריך לכוון תפילתו לשעה שהציבור מתפללים. | ||
<BR/>גם ה'''רא"ש''' (א ז) הביא דברי אבא בנימין, ולאחר מכן דברי ר' יוחנן<ref>בשם ר' יוסי ודלא כבגמרא לפנינו בשם רשב"י.</ref> שאין תפילתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת בשעה שהציבור מתפללין, | <BR/>גם ה'''רא"ש''' (א ז) הביא דברי אבא בנימין, ולאחר מכן דברי ר' יוחנן<ref>בשם ר' יוסי ודלא כבגמרא לפנינו בשם רשב"י.</ref> שאין תפילתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת בשעה שהציבור מתפללין, | ||
== לכוון השעה שהציבור מתפללין == | |||
'''רבנו יונה''' (ד א ד"ה אימתי עת רצון) כתב בשם הגאונים, שאפילו בשעה שאין האדם הולך לבית הכנסת, יש לו לשער שיתפלל בשעה שמתפללים הקהל. | |||
== תפילה בבית הכנסת == | |||
כתב '''רבנו יונה''' (ד א ד"ה אימתי עת רצון) בשם הגאונים, שאפילו כשאין הציבור מתפללים, יש לו לאדם להתפלל בבית הכנסת, מפני שהוא מיוחד לתפילת ציבור, ולכן שם נשמעת התפילה יותר. אמנם אם תורתו אומנותו, מתפלל הוא בבית המדרש. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == |
גרסה מ־09:48, 6 ביוני 2018
יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב. ייתכן שתמצאו פירוט על כך בדף השיחה. | |||
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. |
בבלי: | ברכות ו א |
רמב"ם: | תפילה ח א |
שולחן ערוך: | אורח חיים צ ט |
סוגית הגמרא
הגמרא (ברכות ו א) מביאה דברי אבא בנימין, האומר שאין תפילתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, שנאמר (מלכים א ח כח): "לשמוע אל הרינה ואל התפילה", כלומר - במקום רינה שם תהא תפילה.
מבאר רש"י (ד"ה במקום רינה) שבית הכנסת נקרא מקום רינה לפי ששם משבחים להשי"ת שירות ותשבחות בקול ערב.
להלן בגמרא (ברכות ז ב - ח א) מובא מעשה ששאל רב יצחק את רב נחמן מדוע לא הגיע לבית הכנסת באותו היום, והשיב לו שלא יכל מחמת תשישותו. אמר לו רב יצחק שעל כל פנים היה לו לאסוף עשרה ולהתפלל איתם, והשיב לו רב נחמן שטירחה היא לו.
אמר לו רב יצחק שאם כן היה לו לשלוח שליח שיודיע לו באיזו שעה הציבור מתפללים, ולהתפלל איתם באותה שעה, אף שאינו עמהם בבית הכנסת. וביסס דבריו על פי דברי ר' יוחנן בשם רשב"י על הפסוק: "ואני תפלתי לך ה' עת רצון", שהשעה שבה הציבור מתפללים היא עת רצון, ולכן יש לכוון את התפילה לשעה זו.
מגמרות אלו עולה, שגם המתפלל ביחיד מחמת אונס וכד', יש לו להתפלל בבית הכנסת.
וכן שאם אי אפשר לו לבוא לבית הכנסת, עדיף שיאסוף עשרה להתפלל עמהם בביתו. ואם אין לו אפשרות כזו, יכוון להתפלל בשעה שבה הציבור מתפללים בבית הכנסת.
גירסת הרי"ף
הרי"ף (ד א), הביא תחילה את דברי אבא בנימין לגבי תפילה שאינה נשמעת אלא בבית הכנסת, ונלמד מהפסוק: "לשמוע אל הרנה...". ולאחר מכן הביא דברי ר' יוחנן בשם ר' יוסי בן זמרא, שאומר אותו דבר בדיוק, אלא שלומד זאת מן הפסוק "ואני תפילתי לך...".
הרי"ף בעצם משמיט את כל הדו שיח בין רב יצחק לרב נחמן, ואת כל הדין שחידש שם שצריך לכוון תפילתו לשעה שהציבור מתפללים.
גם הרא"ש (א ז) הביא דברי אבא בנימין, ולאחר מכן דברי ר' יוחנן[1] שאין תפילתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת בשעה שהציבור מתפללין,
לכוון השעה שהציבור מתפללין
רבנו יונה (ד א ד"ה אימתי עת רצון) כתב בשם הגאונים, שאפילו בשעה שאין האדם הולך לבית הכנסת, יש לו לשער שיתפלל בשעה שמתפללים הקהל.
תפילה בבית הכנסת
כתב רבנו יונה (ד א ד"ה אימתי עת רצון) בשם הגאונים, שאפילו כשאין הציבור מתפללים, יש לו לאדם להתפלל בבית הכנסת, מפני שהוא מיוחד לתפילת ציבור, ולכן שם נשמעת התפילה יותר. אמנם אם תורתו אומנותו, מתפלל הוא בבית המדרש.
הערות שוליים
- ^ בשם ר' יוסי ודלא כבגמרא לפנינו בשם רשב"י.