תפילה בבית הכנסת

		יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב. ייתכן שתמצאו פירוט על כך בדף השיחה.
		הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

מקורות
בבלי:	ברכות ו א
ירושלמי:	ברכות ה א
רמב"ם:	תפילה ח א
שולחן ערוך:	אורח חיים צ ט

סוגית הגמרא

הגמרא (ברכות ו א) מביאה דברי אבא בנימין, האומר שאין תפילתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, שנאמר (מלכים א ח כח): "לשמוע אל הרינה ואל התפילה", כלומר - במקום רינה שם תהא תפילה.
מבאר רש"י (ד"ה במקום רינה) שבית הכנסת נקרא מקום רינה לפי ששם משבחים להשי"ת שירות ותשבחות בקול ערב.

להלן בגמרא (ברכות ח א) מובאים דברי ר' יוחנן בשם רשב"י על הפסוק: "ואני תפלתי לך ה' עת רצון", שהשעה שבה הציבור מתפללים היא עת רצון, ולכן גם אם מתפלל ביחידות, יש לו לכוון את התפילה לשעה שהציבור מתפללים.
אמנם הרי"ף (ד א), אחר שהביא דברי אבא בנימין לגבי תפילה שאינה נשמעת אלא בבית הכנסת, הביא דברי ר' יוחנן בשם ר' יוסי בן זמרא, שאומר אותו דבר בדיוק, אלא שלומד זאת מן הפסוק "ואני תפילתי לך...", ואינו מזכיר כלל את הדין שצריך לכוון לשעה שבה הציבור מתפללים. וכן נראה שהיה הגירסה אצל בעל השאילתות (לך לך ח).
גם הרא"ש (א ז) הביא דברי אבא בנימין, ולאחר מכן דברי ר' יוחנן שאין תפילתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת בשעה שהציבור מתפללין, משמע שעיקר העניין הוא דווקא בבית הכנסת. וכן כתב להדיא הטור (אורח חיים צ), שמה שאמרו שאין תפילתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, הכוונה עם הציבור.

בהמשך הגמרא (ח א) אומר ריש לקיש שכל מי שיש לו בית כנסת בעירו ואינו נכנס לשם להתפלל נקרא שכן רע.

תפילה בבית הכנסת

בפשט הגמרות ניתן לפרש שחובת התפילה בבית הכנסת היא רק משום התפילה בציבור, ואין מעלה להתפלל בבית הכנסת כאשר הוא מתפלל ביחידות.
כך לכאורה משמע מדברי הרמב"ם (תפילה ח א) שהזכיר את מעלת התפילה בבית הכנסת בהקשר של תפילה בצבור. וכן נראית גם דעת המאירי (ו א ד"ה כל) שהמעלה של תפילה בבית הכנסת היא דווקא מפני הציבור, ולא הזכיר שגם יחיד המתפלל עדיף שיתפלל בבית כנסת. וכן מבואר להדיא מדברי הטור (אורח חיים צ) הנ"ל.

אמנם הכסף משנה (ד"ה ולעולם) מפרש בדעת הרמב"ם שאפילו כשאין הציבור מתפללים, יתפלל בבית הכנסת, שהוא מקום המיוחד לתפילת ציבור. ובלחם משנה מדייק כן מהמילים 'בכל עת' שכתב הרמב"ם, שגם כשמתפלל ביחיד, לא תישמע תפילתו אלא בבית הכנסת.
וכן כתב להדיא רבנו יונה (ד א ד"ה אימתי עת רצון) בשם הגאונים, שאפילו כשאין הציבור מתפללים, יש לו לאדם להתפלל בבית הכנסת, מפני שהוא מיוחד לתפילת ציבור, ולכן שם נשמעת התפילה יותר. אמנם הוסיף שאם תורתו אומנותו, מתפלל הוא בבית המדרש.
בבית חדש (ד"ה לא יתפלל), תלה את המחלוקת בשינויי הגירסאות בדברי ר' יוחנן, בין הגירסה שלפנינו לגירסת כהרי"ף והרא"ש.

בהגהות מיימוניות (תפילה ח א) כתב בשם ר"י על אדם שהדירו חבירו מלהיכנס בביתו, ובית הכנסת נמצא בביתו של המדיר, ושואל אם יכול הוא להיכנס להתיר נדרו כדי להיכנס. והשיב ר"י שכיון שמצוה היא להתפלל בבית הכנסת, מותר, ואפילו שאין שם מנין גם בצירוף המודר, מ"מ כיון שקבעו עצמם לתפילה במקום זה, יותר מכוונים שם בתפילתם, ותפילתו של אדם נשמעת בבית הכנסת.

סוגית הירושלמי

בירושלמי (ברכות א ה) מובאים דבריו של ר' יוחנן שכל המתפלל בתוך ביתו, כאילו מקיפו חומה של ברזל. כלומר שתפילתו ודאי נשמעת. ומקשה הירושלמי ממקום אחר שאמר ר' יוחנן שצריך להתפלל במקום מיוחד לתפילה? ומתרץ 'כאן ביחיד כאן בציבור'.
הפני משה (ד"ה כאן ביחיד) מפרש שכאשר מתפלל ביחידות שלא בשעה שהציבור מתפללים, עדיף שיתפלל בביתו כדי להתבודד ולכוון בתפילתו, ואילו בשעה שהציבור מתפללים יתפלל בבית הכנסת עמהם.

בדברים אלו יש סתירה לכאורה לדברי הבבלי, שם משמע שאין להתפלל בביתו אף ביחידות, אלא דווקא בבית הכנסת.
ליישב זאת כותב במראה הפנים שם (ד"ה כאן ביחיד כאן בציבור), שהירושלמי איירי ביחיד שלומד והוה ליה כבית מדרשו, שגם הבבלי מסכים שיש עדיפות לתפילה בבית המדרש.
ובפירוש עמודי ירושלים שם כתב לחלק, שבבתי כנסת שלהם שהיו בשדות טוב יותר להתפלל בבית, ששם יכול יותר לכוון ליבו, מה שאין כן בבתי כנסת שלנו שהם בעיר, טוב יותר להתפלל בהם מבביתו, מפני ששם מקום תפילה.

שלחן ערוך ואחרונים

השלחן ערוך (אורח חיים צ ט) כתב בתחילת דבריו שיש להשתדל להתפלל בבית הכנסת בציבור. ובסוף הסעיף הוסיף, שגם אם נאנס ונאלץ להתפלל ביחיד, אעפ"כ יתפלל בבית הכנסת.

המשנה ברורה (לג) כתב שאם הוא תלמיד חכם ויש חשש חילול השם אם יבוא לבית הכנסת אחר התפילה, עדיף שיתפלל בביתו.