הבדלים בין גרסאות בדף "חיוב בני החצר בתיקון החצר"
בעל המחבר ספר (שיחה | תרומות) |
בעל המחבר ספר (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
על אילו צרכים יכולים בני החצר לכפות השתתפות של שאר השותפים ומאיפה נובע הכח שלהם. | על אילו צרכים יכולים בני החצר לכפות השתתפות של שאר השותפים ומאיפה נובע הכח שלהם. | ||
==סוגיית הגמרא== | ==סוגיית הגמרא== | ||
המשנה בב"ב (ז:) כהמשך לדיני שותפים וחלוקת שותפות המובאים בפרק הראשון מביאה את דין הכפייה של בני החצר ובני העיר {{ציטוט|"כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל החצרות ראויות לבית שער הכופין אותו לבנות לעיר חומה ודלתים ובריח רשב"ג אומר לא כל העיירות ראויות לחומה"}}. הגמרא שם דנה איך אפשר לכפות על בניית בית שער הרי היה פעם חסיד שבנה בית שער ובעקבות זה הפסיק אליהו להתגלות אליו ומתרצת שבונים את הבית שער בכל מיני אופנים בהם העניים עדיין יכולים להיכנס ולבקש צדקה. ה'''מאירי''' מוציא משאלת הגמרא עיקרון, שכל דבר שיש בו צד עבירה וקלקול כלשהו אי אפשר לכפות עליו. בעניין מחלוקת רשב"ג וחכמים הגמרא מביאה ברייתא שמוסיפה שרשב"ג מודה בחצר הסמוכה לרה"ר, לפי חכמים גם אם לא סמוכה אפשר לכפות כיון שלפעמים צפוף ברה"ר ואז נכנסים גם לשם. ה'''חזו"א'''(ד,ז) מסביר שהמח' היא לא במציאות אלא נחלקו מה נחשב צורך גדול שעליו אפשר לכפות. להלכה נפסק ב'''רמב"ם (שכנים ה א) ו'''בטוש"ע''' (חושן משפט קסא א) כחכמים. ה'''בית יוסף''' מביא את דברי '''רבינו ירוחם'''(נתיב לא חלק ו) שיש מי שפסק כרשב"ג. | המשנה בב"ב (ז:) כהמשך לדיני שותפים וחלוקת שותפות המובאים בפרק הראשון מביאה את דין הכפייה של בני החצר ובני העיר {{ציטוט|"כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל החצרות ראויות לבית שער הכופין אותו לבנות לעיר חומה ודלתים ובריח רשב"ג אומר לא כל העיירות ראויות לחומה"}}. הגמרא שם דנה איך אפשר לכפות על בניית בית שער הרי היה פעם חסיד שבנה בית שער ובעקבות זה הפסיק אליהו להתגלות אליו ומתרצת שבונים את הבית שער בכל מיני אופנים בהם העניים עדיין יכולים להיכנס ולבקש צדקה. ה'''מאירי''' מוציא משאלת הגמרא עיקרון, שכל דבר שיש בו צד עבירה וקלקול כלשהו אי אפשר לכפות עליו. בעניין מחלוקת רשב"ג וחכמים הגמרא מביאה ברייתא שמוסיפה שרשב"ג מודה בחצר הסמוכה לרה"ר, לפי חכמים גם אם לא סמוכה אפשר לכפות כיון שלפעמים צפוף ברה"ר ואז נכנסים גם לשם. ה'''חזו"א'''(ד,ז) מסביר שהמח' היא לא במציאות אלא נחלקו מה נחשב צורך גדול שעליו אפשר לכפות. להלכה נפסק ב'''רמב"ם''' (שכנים ה א) ו'''בטוש"ע''' (חושן משפט קסא א) כחכמים. ה'''בית יוסף''' מביא את דברי '''רבינו ירוחם''' (נתיב לא חלק ו) שיש מי שפסק כרשב"ג. | ||
==הצרכים עליהם ניתן לכפות== | ==הצרכים עליהם ניתן לכפות== | ||
ה'''רמב"ם'''(שם) מביא את דין המשנה ומרחיב אותו {{ציטוט|"חצר השותפין כל אחד מהן כופה את חבירו לעשות בה בית שער ודלת וכן כל הדברים שהחצר צריכה להם צורך גדול או דברים שנהגו בני המדינה לעשותם אבל שאר הדברים כגון ציור וכיור וכיוצא בו אינו כופהו"}}דבריו הובאו להלכה כלשונם ב'''שו"ע'''(שם). הראשונים (רי"ף, רא"ש ועוד) על הסוגיה מביאים את התוספתא על ב"מ(יא, יז-כג) שמוסיפה דברים נוספים עליהם ניתן לכפות | ה'''רמב"ם'''(שם) מביא את דין המשנה ומרחיב אותו {{ציטוט|"חצר השותפין כל אחד מהן כופה את חבירו לעשות בה בית שער ודלת וכן כל הדברים שהחצר צריכה להם צורך גדול או דברים שנהגו בני המדינה לעשותם אבל שאר הדברים כגון ציור וכיור וכיוצא בו אינו כופהו"}}דבריו הובאו להלכה כלשונם ב'''שו"ע'''(שם). הראשונים (רי"ף, רא"ש ועוד) על הסוגיה מביאים את התוספתא על ב"מ(יא, יז-כג) שמוסיפה דברים נוספים עליהם ניתן לכפות | ||
גרסה מ־11:25, 20 באפריל 2022
| בבלי: | בבא בתרא ז ב |
| רמב"ם: | שכנים ה א |
| שולחן ערוך: | חושן משפט קסא א |
על אילו צרכים יכולים בני החצר לכפות השתתפות של שאר השותפים ומאיפה נובע הכח שלהם.
סוגיית הגמרא
המשנה בב"ב (ז:) כהמשך לדיני שותפים וחלוקת שותפות המובאים בפרק הראשון מביאה את דין הכפייה של בני החצר ובני העיר
"כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל החצרות ראויות לבית שער הכופין אותו לבנות לעיר חומה ודלתים ובריח רשב"ג אומר לא כל העיירות ראויות לחומה"
. הגמרא שם דנה איך אפשר לכפות על בניית בית שער הרי היה פעם חסיד שבנה בית שער ובעקבות זה הפסיק אליהו להתגלות אליו ומתרצת שבונים את הבית שער בכל מיני אופנים בהם העניים עדיין יכולים להיכנס ולבקש צדקה. המאירי מוציא משאלת הגמרא עיקרון, שכל דבר שיש בו צד עבירה וקלקול כלשהו אי אפשר לכפות עליו. בעניין מחלוקת רשב"ג וחכמים הגמרא מביאה ברייתא שמוסיפה שרשב"ג מודה בחצר הסמוכה לרה"ר, לפי חכמים גם אם לא סמוכה אפשר לכפות כיון שלפעמים צפוף ברה"ר ואז נכנסים גם לשם. החזו"א(ד,ז) מסביר שהמח' היא לא במציאות אלא נחלקו מה נחשב צורך גדול שעליו אפשר לכפות. להלכה נפסק ברמב"ם (שכנים ה א) ובטוש"ע (חושן משפט קסא א) כחכמים. הבית יוסף מביא את דברי רבינו ירוחם (נתיב לא חלק ו) שיש מי שפסק כרשב"ג.
הצרכים עליהם ניתן לכפות
הרמב"ם(שם) מביא את דין המשנה ומרחיב אותו
"חצר השותפין כל אחד מהן כופה את חבירו לעשות בה בית שער ודלת וכן כל הדברים שהחצר צריכה להם צורך גדול או דברים שנהגו בני המדינה לעשותם אבל שאר הדברים כגון ציור וכיור וכיוצא בו אינו כופהו"
דבריו הובאו להלכה כלשונם בשו"ע(שם). הראשונים (רי"ף, רא"ש ועוד) על הסוגיה מביאים את התוספתא על ב"מ(יא, יז-כג) שמוסיפה דברים נוספים עליהם ניתן לכפות