הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת ראיית חכמים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (←ברכת חכמי אומות העולם: נקודה) |
(הרחבה ותיקונים) |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
ב'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|נח|א|ברכות נח.}}{{הערה|שם=ויניציה|לגירסה הבלתי מצונזרת ב{{היברובוקס|20486|120|ש"ס וינציאה, ר"פ|סוגריים=לא}}.}} הובאה ברייתא האומרת שהרואה חכמי ישראל אומר "ברוך שחלק מחכמתו ליריאיו", והרואה חכמי אומות העולם אומר "ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם". | ב'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|נח|א|ברכות נח.}}{{הערה|שם=ויניציה|לגירסה הבלתי מצונזרת ב{{היברובוקס|20486|120|ש"ס וינציאה, ר"פ|סוגריים=לא}}.}} הובאה ברייתא האומרת שהרואה חכמי ישראל אומר "ברוך שחלק מחכמתו ליריאיו", והרואה חכמי אומות העולם אומר "ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם". | ||
== נוסח הברכה == | == נוסח הברכה ופירושה == | ||
=== שם ומלכות === | === שם ומלכות === | ||
ב'''גמרא''' וב'''רא"ש''' לא הוזכרו שם ומלכות בברכות אלו. אבל ב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ו-ז}} העתיק ברכות אלו בשם ומלכות. | ב'''גמרא''', ב'''רי"ף''', וב'''רא"ש''', לא הוזכרו שם ומלכות בברכות אלו. אבל ב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ו-ז}} העתיק ברכות אלו בשם ומלכות. | ||
=== ברכת חכמי ישראל === | === ברכת חכמי ישראל === | ||
כאמור, נוסחת ה'''גמרא''' היא "שחלק מחכמתו ליריאיו". וכן הוא ב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ו}}. | כאמור, נוסחת ה'''גמרא''' היא "שחלק מחכמתו ליריאיו". וכן הוא ב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ו}} ובשאר פוסקים. | ||
=== ברכת חכמי אומות העולם === | === ברכת חכמי אומות העולם === | ||
*כאמור, נוסחת ה'''גמרא'''{{הערה|שם=ויניציה}} היא: "שנתן מחכמתו לבשר ודם". וכן הגיה ה'''גר"א''' בגליון הגמרא: ל'''ב"ו'''. וכן הוא ב'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ט| | *כאמור, נוסחת ה'''גמרא'''{{הערה|שם=ויניציה}} היא: "שנתן מחכמתו לבשר ודם". וכן הגיה ה'''גר"א''' בגליון הגמרא: ל'''ב"ו'''. וכן הוא ב'''רי"ף''' {{רי"ף|ברכות|מג|ב|מג:}}, ב'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ט|ח|ט ח}}{{הערה|בדפוסים המאוחרים.}}, וב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ז}}. | ||
*בש"סים מאוחרים הגירסה: "שנתן מחכמתו ל'''בריותיו'''". | *בש"סים מאוחרים הגירסה: "שנתן מחכמתו ל'''בריותיו'''". | ||
* | *ב'''רא"ש''' {{היברובוקס|20486|180|שבש"ס וינציאה, ר"פ}} הגירסא: "ש'''חלק''' מחכמתו לבשר ודם". | ||
*ב'''קיצור פסקי הרא"ש''' {{היברובוקס|14308|217|ט ח}} הגירסה: "ש'''חלק''' מחכמתו ל'''בריותיו'''". | |||
=== הטעם שאומרים בישראל "שחלק" ובאומות "שנתן" === | |||
=== הטעם שאומרים (בישראל) "ליראיו" === | |||
פירש '''מהרש"א''' {{היברובוקס|14308|271|חדושי אגדות}} שהוא על פי מאמר חז"ל "כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת" וכו'. | |||
== סומא == | == סומא == | ||
== להלכה == | == להלכה == | ||
ברכות אלו הובאו להלכה ב'''משנה תורה לרמב"ם''' {{רמבם|ברכות|י|יא|ברכות י יא}}, ב'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ט| | ברכות אלו הובאו להלכה ב'''רי"ף''' {{רי"ף|ברכות|מג|ב|מג:}}, ב'''משנה תורה לרמב"ם''' {{רמבם|ברכות|י|יא|ברכות י יא}}, ב'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ט|ח|ט ח}}, ב'''טור''' {{טור|אורח חיים|רכד|או"ח רכד}}, וב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ו-ז}}. | ||
=== האם נהגו כן בזמן הזה למעשה === | === האם נהגו כן בזמן הזה למעשה === |
גרסה מ־06:59, 20 בינואר 2025
הסוגיה נמצאת בשלבי עבודה, למשך לכל היותר, 4 חודשים: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך סוגיה זו בטרם תוסר הודעה זו. | |||
בחלוף לכל היותר, 4 חודשים, ניתן להסירה. |
בבלי: | ברכות נח א |
רמב"ם: | ברכות י יא |
שולחן ערוך: | אורח חיים רכד ו-ז |
ברכה שמברכים על ראיית חכם מחכמי ישראל, וברכה שמברכים על ראיית חכם מחכמי אומות העולם.
המקור בגמרא
בגמרא (ברכות נח.)[1] הובאה ברייתא האומרת שהרואה חכמי ישראל אומר "ברוך שחלק מחכמתו ליריאיו", והרואה חכמי אומות העולם אומר "ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם".
נוסח הברכה ופירושה
שם ומלכות
בגמרא, ברי"ף, וברא"ש, לא הוזכרו שם ומלכות בברכות אלו. אבל בשולחן ערוך (או"ח רכד ו-ז) העתיק ברכות אלו בשם ומלכות.
ברכת חכמי ישראל
כאמור, נוסחת הגמרא היא "שחלק מחכמתו ליריאיו". וכן הוא בשולחן ערוך (או"ח רכד ו) ובשאר פוסקים.
ברכת חכמי אומות העולם
- כאמור, נוסחת הגמרא[1] היא: "שנתן מחכמתו לבשר ודם". וכן הגיה הגר"א בגליון הגמרא: לב"ו. וכן הוא ברי"ף (מג:), ברא"ש (ט ח)[2], ובשולחן ערוך (או"ח רכד ז).
- בש"סים מאוחרים הגירסה: "שנתן מחכמתו לבריותיו".
- ברא"ש (שבש"ס וינציאה, ר"פ) הגירסא: "שחלק מחכמתו לבשר ודם".
- בקיצור פסקי הרא"ש (ט ח) הגירסה: "שחלק מחכמתו לבריותיו".
הטעם שאומרים בישראל "שחלק" ובאומות "שנתן"
הטעם שאומרים (בישראל) "ליראיו"
פירש מהרש"א (חדושי אגדות) שהוא על פי מאמר חז"ל "כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת" וכו'.
סומא
להלכה
ברכות אלו הובאו להלכה ברי"ף (מג:), במשנה תורה לרמב"ם (ברכות י יא), ברא"ש (ט ח), בטור (או"ח רכד), ובשולחן ערוך (או"ח רכד ו-ז).
האם נהגו כן בזמן הזה למעשה
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 לגירסה הבלתי מצונזרת בש"ס וינציאה, ר"פ.
- ^ בדפוסים המאוחרים.