טיוטה:החזרת ציר בשבת

גרסה מ־16:38, 18 במאי 2017 מאת א.א (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "ב'''גמרא''' (שבת קכב ב) מובאת ברייתא האומרת שדלת של שידה תיבה ומגדל נוטלים אבל לא מחזירים, וא...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

בגמרא (שבת קכב ב) מובאת ברייתא האומרת שדלת של שידה תיבה ומגדל נוטלים אבל לא מחזירים, ואילו דלת של לול של תרנגולים לא נוטלים ולא מחזירים. ובגמרא מבואר שלול של תרנגולים הוא מחובר בקרקע, ולכן אסור ליטול ולהחזיר לפי שיש בנין וסתירה בקרקע. אך לגבי דלת שידה תיבה ומגדל, שהם לא מחוברים בקרקע, תמהה הגמרא מה החילוק בין נטילה להחזרה, שהרי אם יש בנין בכלים יש גם סתירה, ואם אין בנין בכלים, גם סתירה אין. שתי תשובות נאמרו בגמרא: אביי מסביר שיש בנין וסתירה בכלים, ובאמת אסור לא ליטול ולא להחזיר, ומה שהברייתא התירה ליטול אין הכוונה לפרקם ממקומם, אלא לטלטלם אחר שנתפרקו ממקומם. רבא דוחה את הסברו של אביי, ומבאר שבאמת אין בנין וסתירה בכלים, ולכן נוטלים, ומה שאין מחזירים הוא מדרבנן מפני חשש שמא יתקע.

ביאור החשש שמא יתקע

רש"י (ד"ה גזירה שמא) כתב שהחשש שמא יתקע הוא שיתקע את הדלת בסכין ויתדות, והוה גמר מלאכה וחייב משום מכה בפטיש. וכן הסכים הריטב"א (ד"ה אלא אמר רבא) שכל היכא שעושה תקיעה בחזקה ביתדות הוי מלאכה דאורייתא משום מכה בפטיש. והוסיף הריטב"א שבדברים שלא שכיח בהו תקיעה, כוגון מנורה של חוליות, מותר לזקוף ולטלטל ולא גזרינן שמא יתקע.