שבירת כלים בשבת לצורך אכילה

מקורות
משנה:	שבת כב ג
בבלי:	שבת קמו א, עירובין לד ב, ביצה לג ב
רמב"ם:	שבת כג ב
שולחן ערוך:	אורח חיים שיד א

האם מותר לשבור ולפתוח כלים וקופסאות בשבת לצורך אכילה ושתיה, ובאיזה אופן.

משנה וגמרא

המשנה (שבת כב ג) אומרת שמותר לאדם לשבור חבית כדי ליטול ממנה גרוגרות (תאנים), ובתנאי שלא יתכוון לעשות כלי. כלומר שלא יתכוון לעשות לה פתח נאה.
עוד מובא במשנה שלפי ר' יהודה אסור לנקוב את כיסוי החבית אפילו מלמעלה, אלא צריך ליטול את כל הכיסוי, לפי שכאשר הוא נוקב אותה הוא מתקן לה פתח. אמנם לדעת חכמים מותר לעשות נקב מלמעלה, ורק מן הצד אסור.

טעם ההיתר בשבירת החבית

רש"י (קמן א ד"ה שובר) כותב שהטעם שמותר לשבור החבית, הוא מפני שאין במקלקל שום איסור בשבת.
הרשב"א (קמו א ד"ה מתניתין), הר"ן (ד"ה שובר) והריטב"א (ד"ה שובר) הקשו על רש"י, שאף שקיימא לן כל המקלקלים פטורים, מכל מקום אינו מותר לכתחילה. ותירצו לשיטתו שכיון שכאן הוא צורך שבת, מותר אף לכתחילה. אמנם הריטב"א לא הסכים לתירוץ זה.
ורשב"א וריטב"א הוסיפו להקשות ממסכת ביצה (לג ב) שם מקשה הגמרא ממשנתינו על מאן דאמר שאסור לשבור עצי בשמים קשים, ולכאורה מאי קושיא, הרי במשתינו הוא לצורך אכילה ולכך שרי.

בחידושי חתם סופר כתב להסביר בדעת רש"י שסובר הוא שכלל אין בנין וסתירה בכלים.

הקושיה מעירובין

הקשו התוספות (ד"ה שובר) ממסכת עירובין (לד ב) שם אומרת המשנה שמי שעירובו נמצא בתוך מגדל ואבד המפתח, לדעת רבנן עירובו עירוב אפילו אינו יודע איפה המפתח. ובגמרא מובא שם שזהו דווקא במגדל של עץ הקשור בחבל וצריך סכין לחתכו, שבזה מתירים רבנן לטלטל את הסכין לצורך דבר המותר, מה שאין כן לר' אליעזר שאוסר שם, לפי שסובר שכלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת.
מבואר מזה שאסור לשבור את המגדל אפילו לצורך אוכל, ומאי שנא מחבית. כן הקשו גם הרשב"א (ד"ה שובר), הר"ן (ד"ה שובר), הריטב"א (ד"ה שובר).