סמיכת גאולה לתפילה

מקורות
בבלי:	ברכות ד ב, ט ב, ל א
ירושלמי:	ברכות א א
רמב"ם:	סדר תפילות
שולחן ערוך:	אורח חיים רלו ב

הצגת הסוגיה

בגמרא (ברכות ד ב) מובאת מחלוקת בין ר' יהושע בן לוי לר' יוחנן, בעניין סדרה של תפילת ערבית. ריב"ל סובר ש'תפילות באמצע תקנום', כלומר, שכל שלושת תפילות העמידה שתקנו חז"ל נתקנו לאחר קריאת שמע של שחרית, ולפני קריאת שמע של ערבית. יוצא מכך, שלדעתו, בערב צריך קודם כל להתפלל תפילת שמונה עשרה, ורק אח"כ לקרוא קריאת שמע. לעומת זאת, רבי יוחנן סובר שצריך קודם כל לקרוא ק"ש ואח"כ להתפלל, כיוון שיש לסמוך גאולה לתפילה, וכל הסומך גאולה לתפילה של ערבית, הרי זה בן העולם הבא.
הגמרא מביאה ברייתא המסייעת לר' יוחנן ולכן אף שבדרך כלל במחלוקת ריב"ל ור"י הלכה כריב"ל שהיה גדול ממנו, כאן נפסקה ההלכה כר' יוחנן, ולכן יש לקרוא קריאת שמע של ערבית קודם תפילת עמידה, ואין להפסיק בין ברכת גאל ישראל לתפילה.

התוספות (ברכות ד ב) מביאים, שבימיהם היה מנהג לומר אחר ברכת 'השכיבנו' מספר פסוקים, ולאחריהם ברכת "יראו עינינו". ושואלים התוספות, איך אומרים את אלו שהרי זו הפסקה בין גאולה לתפילה, וכן שואלים כמה מן הראשונים כאן.