9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הדלקת נרות שבת"
←החיוב לברך
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==החיוב לברך== | ==החיוב לברך== | ||
כ' בסדר '''רב עמרם גאון''' (סדר שבתות), שהמדליק נר של שבת צריך לברך 'ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של שבת'. וכן כתב ה'''רמב"ם''' (שבת ה א), שמברכים כדרך שמברכים על כל הדברים שהוא חייב מדברי סופרים. | כ' בסדר '''רב עמרם גאון''' (סדר שבתות), שהמדליק נר של שבת צריך לברך 'ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של שבת'. וכן הוא ב'''תשובת הגאונים''' (שערי תשובה צא) בשם רב האי גאון, שאף שאינה מוזכרת בתלמוד, הלכתא היא ולא מנהג, שהרי כתוב בגמרא (שבת כה ב) ש[[חובת הדלקת נרות שבת|הדלקת נר בשבת חובה]]. | ||
וכן כתב ה'''רמב"ם''' (שבת ה א), שמברכים כדרך שמברכים על כל הדברים שהוא חייב מדברי סופרים. | |||
אבל ב'''מרדכי''' (שבת רצג) הביא בשם '''רבנו משולם''' שאין לברך על הדלקת הנר, וכ"כ שם ב'''הגהות מרדכי''' (שבת רצד) בשמו, וכתב הטעם לפי שאין ההדלקה גמר עשיית המצווה, אלא רק בשעת אכילה, וכל מצווה שאין עשייתה גמר מלאכתה אין מברכים עליה. אבל בשם '''ר"י''' כתב שם שחשיב הדלקה גמר מצווה לפי שיש אור בבית ויכולים לישא הכלים לשלח, וכן הוא ב'''ראבי"ה''' (קצט) בשם '''ר"ת'''. | אבל ב'''מרדכי''' (שבת רצג) הביא בשם '''רבנו משולם''' שאין לברך על הדלקת הנר, וכ"כ שם ב'''הגהות מרדכי''' (שבת רצד) בשמו, וכתב הטעם לפי שאין ההדלקה גמר עשיית המצווה, אלא רק בשעת אכילה, וכל מצווה שאין עשייתה גמר מלאכתה אין מברכים עליה. אבל בשם '''ר"י''' כתב שם שחשיב הדלקה גמר מצווה לפי שיש אור בבית ויכולים לישא הכלים לשלח, וכן הוא ב'''ראבי"ה''' (קצט) בשם '''ר"ת'''. | ||