הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הדלקת נרות שבת"

הוסרו 1,943 בתים ,  11:45, 21 בדצמבר 2015
אין תקציר עריכה
שורה 33: שורה 33:
וה'''דרכי משה''' (ב) הביא דברי מרדכי אלו, וכתב דהמנהג לברך אחר ההדלקה. וב'''מהר"י וייל''' חידושי דינים והלכות (כט) כתב דקצת נשים נוהגות שאחר ההדלקה פורשות ידיהן כנגד הנרות ואז מברכות ומסלקות ידיהן, כי היכי דלהוי עובר לעשייתן. וסיים הדרכ"מ על דבריו, שכן הוא המנהג, ולא ביאר בזה הטעם.
וה'''דרכי משה''' (ב) הביא דברי מרדכי אלו, וכתב דהמנהג לברך אחר ההדלקה. וב'''מהר"י וייל''' חידושי דינים והלכות (כט) כתב דקצת נשים נוהגות שאחר ההדלקה פורשות ידיהן כנגד הנרות ואז מברכות ומסלקות ידיהן, כי היכי דלהוי עובר לעשייתן. וסיים הדרכ"מ על דבריו, שכן הוא המנהג, ולא ביאר בזה הטעם.
<BR/> אבל ה'''בית חדש''' (ג) כתב שהטעם בזה הוא שהנשים [[מקבלות עליהן שבת בהדלקה]].  
<BR/> אבל ה'''בית חדש''' (ג) כתב שהטעם בזה הוא שהנשים [[מקבלות עליהן שבת בהדלקה]].  
 
ולפי"ז לשיטות הסוברות ש[[קבלת שבת אינה תלויה בהדלקת הנר]], נראה פשוט שאין לברך אחר ההדלקה, דקיי"ל בכל המצוות כולם שמברך עליהם עובר לעשייתן, והוא הדין להדלקת נרות שבת. ורק לשיטת בעל הלכות גדולות ודעימיה  שסוברים ש[[זמן קבלת שבת#קבלת שבת בהדלקה|קבלת שבת תלויה בהדלקת הנר]], ושמשום כן יש להקדים הדלקת נרות שבת לנרות חנוכה, יש מקום לחשוש ולברך אחר הדלקה. וגם לשיטה זו כבר כתבו שהמנהג כן רק אצל הנשים המדליקות ולא אצל האיש המדליק. וראה [[זמן קבלת שבת#תנאי בהדלקה|שם]] עוד אם מועיל בזה תנאי.
והנה לשיטות הסוברות ש[[קבלת שבת אינה תלויה בהדלקת הנר]], נראה פשוט שאין לברך אחר ההדלקה, דקיי"ל בכל המצוות כולם שמברך עליהם עובר לעשייתן, והוא הדין להדלקת נרות שבת. ורק לשיטת בעל הלכות גדולות ודעימיה  שסוברים ש[[זמן קבלת שבת#קבלת שבת בהדלקה|קבלת שבת תלויה בהדלקת הנר]], ושמשום כן יש להקדים הדלקת נרות שבת לנרות חנוכה, יש מקום לחשוש ולברך אחר הדלקה. וראה ב'''הגהות מיימוניות''' (שבת ה ר) שהביא בשם ה'''ר"ם מרוטנבורג''' דיש להתנות ולומר דאינו מקבל שבת בהדלקה, אלא עד שיסיר מידו את הנר או עד תפילת ערבית, ומשמע דסובר כבה"ג אלא שתנאי מועיל, וכן מבואר מתוך דברי המרדכי הנ"ל [והב"י כתב דמשמע בדבריו דסגי שדעתו כן ואינו צריך לפרש בפיו]. וכ"כ ב'''תשב"ץ קטן''' (ח) בשם מהר"ם, אבל במקום אחר (יד) סייג דבריו וכתב דהמדליק עצמו אינו מועיל לו תנאי, ורק לבני ביתו מועיל שלא יימשכו אחריו.
 
והנה ה'''בית חדש''' שם כתב דלפי"ז אנשים המדליקים בעצמם, כגון ש[[הולכים ללמוד חוץ לביתם]] אין בהם מנהג ויברכו קודם ההדלקה. וסיים דמ"מ טוב שיתנו או לכה"פ שיהיה בדעתם שלא לקבל שבת עד תפילת ערבית, והוא על פי דברי מהר"ם הנ"ל.
<BR/>ודבריו אינם ברורים, דלא מצאנו חלוקה זו בדברי הראשונים בין אשה המדליקה לאיש המדליק, אלא רק בין המדליק לשאר בני הבית. וכנראה כוונתו שהמנהג אצלם היה שאשה מקבלת שבת בהדלקה, והיינו כבה"ג, מה שאין כן האיש המדליק אין אצלם מנהג שמקבל שבת, והיינו שבאיש פסקינן דלא כבה"ג אלא כשאר ראשונים שאינו מקבל שבת בהדלקה. ומ"מ מהיות טוב חשש לדעת בה"ג ונתן  עצה לעשות כמהר"ם ולהתנות לכה"פ בדעתו.
 
גם לשון ה'''רמ"א''' (אורח חיים רסג י) יש לפרש כדברי הב"ח שדווקא באשה המדלקת נהגו כהמרדכי, ונראה הוא על פי המנהג שהביא לעיל בשם המהר"י וייל, שפורשות ידיהן ואח"כ מברכות. וכן פסק ה'''מגן אברהם''' (יח) דהאיש אינו נאסר במלאכה בהדלקה.


ולשון ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג ה) 'כשידליק יברך', ומשמע קודם ההדלקה, שאל"כ הוה ליה לפרש. וכן לפי מה דקיי"ל בסעיף י' דלא כבה"ג אלא כיש אומרים בתרא דאינו מקבל שבת בהדלקה אלא ב'מזמור שיר ליום השבת', בלא"ה אין לחשוש לזה. אמנם לגבי הנשים המדליקות, י"ל שכיוון דשמקבלות שבת בהדלקה, צריכות לברך לאחר ההדלקה.
ולשון ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג ה) 'כשידליק יברך', ומשמע קודם ההדלקה, שאל"כ הוה ליה לפרש. וכן לפי מה דקיי"ל בסעיף י' דלא כבה"ג אלא כיש אומרים בתרא דאינו מקבל שבת בהדלקה אלא ב'מזמור שיר ליום השבת', בלא"ה אין לחשוש לזה. אמנם לגבי הנשים המדליקות, י"ל שכיוון דשמקבלות שבת בהדלקה, צריכות לברך לאחר ההדלקה.